סוריה היא מדינה מלאכותית, שהומצאה על ידי בריטניה וצרפת בהסכמי סייקס־פיקו. עד לפרוץ מלחמת האזרחים המיעוט העלאווי שלט בה ביד תקיפה על הרוב הסוני באמצעות משפחת אל־אסד. יתר על כן, מאז ומתמיד הסונה רואה בדת העלאווית פלג בוגד שפרש מהשיעה, כפירה באסלאם. אין פלא, אפוא, שעִם האביב הערבי החל מרד עממי השואף להפלת שלטון המיעוט.
אלא שהמהומות על אופי השלטון הפכו מזמן לבעיה משנית: המלחמה העקובה מדם, המתחוללת בסוריה היום, היא בעיקרה מלחמה בין הסונה לשיעה. איראן השיעית שואפת לייצא את המהפכה של האייתוללות וחותרת, כשלב ראשון, לשליטה רצופה מאיראן ועד לבנון, דרך עיראק וסוריה. היא מספקת לאסד תמיכה צבאית, כלכלית ומדינית. מול מעורבות איראן ניצבות המדינות הסוניות, היודעות היטב מהן שאיפותיהם של האייתוללות והסכנה שאיראן מהווה עבורן: הן פועלות על ידי תמיכה בארגונים סוניים בסוריה (ומלחמה חזיתית בתימן). המדינה האיסלאמית, סונית אף היא, רואה בהשתלטות על סוריה שלב ראשון בטיהור אדמות האיסלאם מידי הכופרים, ובשלב שני הרחבת שטחי האיסלאם עד להשלטתו על כל העולם.
שחקן נוסף בזירה הסורית הוא טורקיה הסונית של ארדואן. משטרו פועל לממש שתי מטרות מרכזיות: הפלת משטר אסד ומניעת עצמאות לכורדים. אך לארדואן יש גם חלומות הדומים לאלה של המדינה האיסלאמית, על חידוש הח'ליפות בהנהגתו. לא בכדי המנהיג הרוחני של האחים המוסלמים, השייח' קרדאווי, הכריז עליו כעל הח'ליף הראוי לאומה המוסלמית.
מספר התרחישים האפשריים גדול, וקשה לנתח אותם מראש, מה גם שניצחון אחד השחקנים עלול להביא להתפשטות הלחימה באזורים אחרים במזרח התיכון, העולה ממילא בלהבות. מכל מקום יש סימנים המעידים על התפוררות משמעותית של המשטר העלאווי: אסד שוב חנן חיילים משתמטים, בתקווה שיתגברו את צבאו המידלדל; מיקוד המשטר הוא במגננה, שלאחרונה מסתיימת לעיתים קרובות בנסיגה; בשבוע שעבר הצבא אף נסוג מאזורי שליטה הקרובים למעוזי העלאווים; טילי גראד החלו ליפול על לטקיה, העיר העלאווית על חוף הים התיכון; חיזבאללה הקריב מאות לוחמים מבלי שעלה בידו לכבוש שטחים משמעותיים; ויותר מכל - איראן מציעה עתה תוכנית לסיום המלחמה, הכוללת ויתורים למתנגדי המשטר. המדינה האיסלאמית וא־נוסרה צפויות לדחותה, מכיוון שהצעה זו מעידה על חולשה, ובאיסלאם חולשת האויב מחייבת להילחם בו.
חשוב לזכור שכל הצדדים המעורבים במלחמה רואים בישות הציונית מטרה ראשית שיש לחסלה: בעיני הסונים והשיעים כאחד מדינת ישראל היא טומאה שיש להסיר מהמפה. בשני הזרמים היהודים הם אומה מקוללת על ידי אללה. לכן ישראל חייבת להתנהג כישות תקיפה מאוד, המגיבה בהחלטיות לכל פגיעה בה, ולו הקטנה ביותר. כל השחקנים שואפים לחסל אותנו, ובהלכה המוסלמית רק שילוב של אויב חזק מדי וחולשת המאמינים פוטר מן הג'יהאד. אל לנו לתמוך באחד הצדדים: גם אם סוריה תיפול, אין בהם בעל ברית פוטנציאלי לעתיד.
הכותב הוא חוקר האיסלאם
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו