לאחרונה הודיע אברהם (אייב) פוקסמן, ראש הליגה נגד השמצה, על פרישתו בתום 28 שנה בתפקיד. פרישה זו מסמלת את סופו של עידן, משום שפוקסמן היה מאחרוני המנהיגים האמריקנים הבכירים ששורשיו בשואה.
אני ופוקסמן בקשרי ידידות זה 40 שנה, וידידות זו לא נפגמה גם לאחר שהשמעתי וכתבתי דברי ביקורת עליו. הקריירה המטאורית שלו איפשרה לו להפוך לאחד ממנהיגי יהדות אמריקה המרכזיים, והוא היה מעורב בכל היבט של חיים יהודיים בזירה הבינלאומית ובישראל. ב־20 השנים האחרונות היתה לו השפעה רבה יותר על האמריקנים מאשר לכל מנהיג יהודי אחר.
אף שראה בעצמו פרגמטיסט, פוקסמן היה ליברלי בכל רמ"ח איבריו, אך ערכיו היהודיים ומחויבותו לישראל נותרו מאז ומתמיד בלב המצפון המוסרי שלו. אישיותו הססגונית והרגשנית הבדילה אותו מהמנהיגים היהודים האחרים באמריקה. תגובותיו הבלתי צפויות הציבו אותו לעיתים קרובות בעימות עם שמרנים וליברלים כאחד. מאפיין זה היה לו לעקב אכילס, אך היה חלק מהכריזמה יוצאת הדופן שלו.
קול בודד
בהנהגתו ה־ADL (הליגה נגד השמצה) צמח והפך לארגון עצום, עם תקציב שנתי של 60 מיליון דולר ויותר מ־300 עובדים. ככלל, הארגון דבק במדיניות ליברלית, המשקפת את עמדותיהם של מרבית היהודים האמריקנים.
לעיתים ניצב פוקסמן כקול הבודד והאמיץ בקרב הממסד היהודי האמריקני אשר קרא תיגר על הנשיא אובאמה בכל הקשור לישראל. אהבתו העמוקה לישראל ולעם היהודי לעולם לא תעודד אותו לחתור ביודעין תחת המדינה היהודית כדי למצוא חן בעיני אחרים. לכן כאשר חשתי חובה לגנות את מדיניותו או עמדותיו, המשכתי להגן על מניעיו בפני קטגוריו.
קריאתו הנרגשת של פוקסמן, שפורסמה ביומו האחרון בתפקיד ועודדה את חברי הקונגרס לפעול בכדי לתקן את המגרעות החמורות שבהסכם הגרעין האיראני, יכולה לשמש מודל לארגונים יהודיים אחרים. יהודים ליברלים רבים בימינו אינם מעריכים כראוי את המרכזיות של ישראל בחיים היהודיים ואת תרומתה המכרעת לזהות היהודית. אילו היו סופגים את האהבה לישראל ואת התשוקה כלפי העם היהודי שאותן מגלם פוקסמן, ייתכן שהיה אפשר למנוע את העימותים המרים שמפלגים את הקהילה.
כיום יש חששות לגיטימיים, שלפיהם הארגון הולך ומתרחק ממשימתו המרכזית - המלחמה באנטישמיות. מחליפו של פוקסמן, ג'ונתן גרינבלאט, שימש עוזר מיוחד לאובאמה, עם חשיפה מינימלית לישראל, והדבר מעורר חשש. גם נאומו הראשון, שבו הדגיש את מחויבותו ל"תיקון עולם", מדאיג. נשאלת השאלה: האם ה־ADL ישמר את עמדתו הפרו־ישראלית?
אני חוזה שגם לאלו שחלקו על גישתו של פוקסמן תחסר נוכחותו של אחד המנהיגים היהודים הכריזמטיים שעלו להנהגה מאז השואה.איזי ליבלר
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו