"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מחלף נתניה

,עודכן

הנה זה שוב קורה. כמו בשנות ה־80 בגירסת ה"גלובטרוטרס", כמו בשנות ה־90 בגירסת ה"וואן אנד דאן" - הלונה פארק הנתנייתי מעלה את קבוצת הכדורסל שלו על הגלגל הענק, מסתובב בסחרור לגבהים שמגרדים את מכבי ת"א מלמטה, רק כדי לצנוח למטה במהירות, לבקש מהמשתמשים לפתוח את ידיות הבטיחות ולהודיע לכולם שהמפעיל מאס בצעצוע, הלונה פארק נסגר וכולם משוחררים עד לסיבוב הבא, בעוד כמה שנים.

נדמה שרבים היו מופתעים מההתפרקות הנוכחית של הקבוצה - מאיגרא רמא של פיינל פור וגמר גביע בתקופת אריק אלפסי להתפרקות מוחלטת, כשהפעם צביקה ליבר הוא שסגר את הברז. בעיריית נתניה זועמים על ליבר וטוענים שהוא בחר בתמות נפשי עם פלישתים כמו שמשון, בעיקר בגלל מאבקי אגו. שם מספרים שאמנם הקיצוץ בהקצבה היה בגלל הירידה ללאומית (או "מכירת" המקום לאשדוד לכאורה, כמו שפורסם בעבר), אך האיש ניסה לעשות רווח ממכירת הקבוצה ודרש סכום לא ריאלי של 2 מיליון שקלים; שהוא התבצר במשחקי אגו וסירב להחזיר את המפתחות גם כשהעירייה היתה מוכנה לקחת את הפרויקט על עצמה, כולל התביעות התלויות נגד הקבוצה.

ליבר מצידו מרגיש ננטש, ודשדוש בליגה הלאומית לא היה המטרה כשלקח את הקבוצה. לכיוונו נשמעות טענות על כך שהקבוצה שאותה הוביל נותרה ללא בית, ושללא מתקן ראוי - וכידוע, ה"קופסל" הוא מהמביכים שבאולמות הארץ - וללא תמיכה עירונית מספקת, שתיכנס איתו מתחת לאלונקה ותעמיד קבוצה תחרותית בליגת העל כמו בימים הטובים - אין מבחינתו טעם להחזיק גירסה דהויה של קבוצת כדורסל.

כך נראה שהדרך של כולם היתה רצופה בכוונות טובות, מי יותר, מי פחות, אבל השורה התחתונה היא שהפצוע התרסק מהאלונקה ושלנתניה לא תהיה קבוצה מקצוענית בליגות הבכירות, למרות מחלקת נוער אקטיבית ותחרותית שתרמה לנבחרת העתודה הנוכחית את דניאל דנינו; שתומכת ומטפחת נערים ישראלים־אתיופים וסיפקה לקבוצת הבוגרים ז"ל שחקנים ראויים שסיימו גיל נוער, שיתפזרו בקבוצות הסביבה עד לבניין מלכות נתניה הרביעית.

אז עכשיו העירייה תנסה להתחיל לפלס את דרכה של קבוצה עירונית נוספת מליגה א'. הקופירייטר שהגה את הסלוגן על נתניה כ"עיר הספורט" עדיין מסרב להאמין שאנשים אשכרה קנו את זה ומסרב לשחרר את ידיו מבטנו המתגלגלת מצחוק.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר