"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

במרוצת הזמן הפריצות נעשות מתוחכמות יותר

,עודכן

הפרשה הנוכחית אינה בבחינת קריאת השכמה, כי אם תזכורת.

על עצם האירוע, שהתרחש לפני שנה, שמענו מזמן, וכן נוכחנו לראות פריצות מוצלחות ומעשי הונאה מורכבים, שבחלקם פורסמו פרטים רבים הרבה יותר מאשר במקרה הנוכחי, הן בנוגע לדרך והן באשר לתוצאות המקרים. אולם הפרסומים האלה עושים שירות טוב כשהם מזכירים לכולנו כי האיום הוא מוחשי ואמיתי, וכי במרוצת הזמן האיומים האלה הופכים מורכבים ומשוכללים יותר.

המגמה ברורה ומוכחת במציאות. שומה עלינו לזכור כי מטרת התוקפים אינה בהכרח מה שאנחנו רואים בעין, דהיינו הרצת מניות או הוצאת מידע פנימי רגיש. אלה יכולים להיות יעדי משנה כדי להשיג את המטרה הסופית הנכספת. ייתכן גם שמדובר בניסיון לבלבל ולהסוות את המטרה האמיתית.

אף על פי כן, יש כמה מוטיבים שאיתם אנו מתמודדים במרבית המקרים. אירועים מהסוג מלמדים על בקיאות מעמיקה בתהליך העסקי הבנקאי ונשענים על היכרות טכנולוגית יסודית ופרטנית של הרכיבים שתומכים בתהליך העסקי.

אפשר לומר גם ש"הרעים" עושים טעויות ובכך מסייעים לנו, אף כי לעיתים בדרך של מקרה, לגלות אותם או "לעלות עליהם". המניפולציות שנוקטים התוקפים מורכבות לא רק מהיבטים מחשוביים־סייבריים טהורים. הן נשענות על הונאת התהליך העסקי, הונאת עובדי בנקים ולקוחותיהם. כך יוצא שחלק ניכר מן האנשים המעורבים, לרבות עובדי הבנק, דילרים בחדרי מסחר ואחרים כלל אינם מודעים לכך שהם מסייעים ותורמים להצלחת התוקפים.

זאת ועוד, התוקפים נוקטים דרכי הסוואה ושיטוי בתוך מערכות הבנק ובמנגנוני התיעוד, הרישום והבקרה כדי ליצור אווירה שבה הם קושרים באופן ישיר גורמים תמימים ולא מודעים לאירוע, בעוד התוקף הזדוני מסתתר מאחורי מעטפת פעולות לגיטימית ומאושרת על ידי מנגנוני בקרה ורכיבים נוספים.

לצוות החקירה היה כאן אתגר רציני בפיצוח המקרה. ייתכן כי האתגר שלהם עדיין לא נגמר. ודאי שאתגר ההגנה והמודעות ממקרים כאלה עדיין לפנינו.

הכותב הוא מומחה אבטחת סייבר ועוסק באבטחתמערכות בנקאיותטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר