"לסעודיה יהיה נשק גרעיני? נו באמת. אפילו לייצר מכונית היא לא הצליחה. סעודיה יודעת לחפור בורות באדמה ולשאוב מהם נפט, אבל לא הרבה יותר מזה...". כך הגיב בחודש שעבר העיתונאי האמריקני פריד זכריה על דבריו של שגריר סעודיה בלונדון, שאמר שמרגע שייחתם ההסכם עם איראן, מבחינת סעודיה "כל האופציות פתוחות".
ככל הנראה, תעשיית רכב מקומית היא אינדיקציה גרועה לבחינת יכולותיהן של מדינות לפתח נשק גרעיני, ולראיה: פקיסטן, בריה"מ וצפון קוריאה הצטרפו למועדון המדינות הגרעיניות, אף על פי שתעשיות הרכב שלהן לא היו מקור לגאווה לאומית. ולמרות זאת, כנראה יש מידה רבה של צדק בהערכתו של זכריה שבעשור הקרוב לא יהיה לסעודיה נשק גרעיני, על אף הצהרות שונות של גורמים בתוך בית המלוכה ומחוצה לו המרמזים על אפשרות זו.
בין שתבחר ללכת בנתיב הגרעיני ובין שלאו, אין ספק שהדיבור הסעודי על אופציה גרעינית משקף את החשש העצום של בית המלוכה מעתידו של המזרח התיכון ביום שאחרי ההסכם. מנקודת המבט הסעודית, ההסכם עם איראן מסוכן מכמה סיבות עיקריות: ראשית, הסרת הסנקציות הבינלאומיות תסייע לרפובליקה האיסלאמית להיחלץ מהמשבר הכלכלי שנקלעה אליו ולהרחיב את תמיכתה הכספית בשלוחותיה השונות במזרח התיכון, ובראשן חיזבאללה, משטר אסד והחות'ים בתימן. באופן זה יוקל על איראן לעצב מחדש את פני האזור באופן הנוגד את האינטרסים הסעודיים. בנוסף תוכל איראן למכור נפט בשווקים הלאומיים, צעד אשר יוביל להורדה דרמטית במחירי הנפט ולפגיעה בנתח השוק הסעודי.
שנית, ההסכם מעכב את תוכנית הגרעין האיראנית, אך הוא לא מבטל את התפתחותה בעתיד. לאור זאת, הסעודים חוששים שהזירה המזרח־תיכונית תיגרר למירוץ חימוש קונבנציונלי ולא קונבנציונלי, אשר יעמיק את הקונפליקטים השונים באזור ובכך יחריף את בעיות הביטחון של הממלכה.
שלישית, ההסכם עלול להוביל להתקרבות בין טהרן לוושינגטון על חשבונן של מדינות המפרץ וסעודיה בראשן. על אף הניסיונות של ממשל אובאמה לפייס את בית המלוכה ולהדגיש את המחויבות האמריקנית כלפי בעלת הברית הוותיקה, אין בכך כדי להקהות את תחושת האכזבה והתסכול של בית המלוכה הסעודי ממדיניות ממשל אובאמה במזרח התיכון, וביחס לאיראן בפרט. לא מן הנמנע שהיעדרו של המלך סלמאן מפגישת הפיסגה של מדינות המפרץ עם ארה"ב במאי האחרון שיקף את מורת הרוח הסעודית בעניין זה.
לנוכח הדברים הללו, אין זה מפליא שסעודיה לא נמנית עם המדינות המברכות על ההסכם. על אף דבריו של גורם סעודי רשמי, שאמר כי "הממלכה תמיד היתה בעד הסכם שימנע גרעין איראני וינהיג פיקוח", סביר להניח ששליטי הממלכה לא אופטימיים בדבר היכולת של המעצמות לרסן את פרויקט הגרעין האיראני ולמנוע את השפעותיו ההרסניות על האזור. כך למשל, לא ברור באיזה אופן תשפיע חתימת ההסכם על התגובה האמריקנית כלפי איראן, אם זאת תחליט להעמיק את מעורבותה בגיזרה התימנית.
ביום שלאחר חתימתו, לא ברור כיצד ישפיע ההסכם על מפת יחסי הכוחות האזוריים ככלל ועל יחסי ריאד־ירושלים בפרט. בעת האחרונה התרבו הדיווחים על שיתופי פעולה אסטרטגיים בין המדינות על רקע החרפת הסכנה האיראנית, אם כי הם לא אושרו על ידי בית המלוכה. גם אם יש אמת בדיווחים הללו, אין בכך לרמז על פריצת דרך משמעותית ביחסיהן. על אף זהות האינטרסים בסוגיות אסטרטגיות, סעודיה דבקה בתביעה המסורתית מישראל לסגת מהשטחים הכבושים ולאפשר את פתרון הבעיה הפלשתינית כתנאי לשינוי משמעותי ביחסי שתי המדינות. לאור זאת, מי שתלה תקוות בכך שהסכם הגרעין בין איראן למעצמות יסלול את הדרך לקשרים דיפלומטיים בין ישראל לסעודיה, צפוי להתאכזב.
הכותבת היא מומחית למדיניות החוץ הסעודית, המחלקה לסוציולוגיה, מדע המדינה ולתקשורת, האוניברסיטה הפתוחהטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו