"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

התקשורת מיואשת - ותוקפת

,עודכן

האוליגרכיה השולטת שנים רבות בתקשורת הישראלית מתקשה להתאושש מתוצאות הבחירות. מאמצים כבירים בעמל, ביזע ובכסף ירדו לטמיון. הציבור הישראלי כבר מזמן התנתק לנצח משלום עכשיו ומסוציאליזם בימינו. גם כאלה שיש להם ביקורת על בנימין נתניהו לא רואים ביצחק הרצוג ובציפי לבני אלטרנטיבה ממשית לשלטון הימין. מדינת ישראל ניצבת בפני אתגרים משמעותיים בתחום הביטחון ויחסי החוץ, ובמציאות שכזו אי אפשר להפקיד את הגה השלטון בידי חסרי ניסיון ומשוללי יכולת עמידה בלחצים בינלאומיים.

ייאוש התקשורת מתעצם גם לאור התנהלות יאיר לפיד. כמומחה לתקשורת המונים, לפיד בחושיו המחודדים ניתח את תוצאות הבחירות והחל במסע ימינה. לא אתפלא אם בקרוב נשמע על הייחוס הרבני המפואר שלו ועל שאיפתו הכנה לכרות ברית אחים עם כל קבוצות האוכלוסייה, ובעיקר בין חרדים לחילונים.

בנסיבות אלה לתקשורת לא נותר אלא לתפקד כאופוזיציה, בעיקר למדינה ולאו דווקא לשלטון. מבוקר עד ערב דוברים ידועים בתקשורת ומומחים מטעמם משחירים את החיים במדינה. באופן שיטתי רומסים ברגל גסה כל אפשרות לנהל את המדינה לטובת כל אזרחיה. כשלעצמי איני יודע באיזו מדינה הם חיים. האבטלה בישראל מזערית, מיליוני ישראלים יוצאים הקיץ לחו"ל, הכבישים מלאים מכוניות חדשות ומספר הישראלים שלקחו רק בחודש האחרון משכנתאות לרכישת דירות הרקיע. נכון שיש בישראל משפחות במצוקה, אך להפוך את מדינת ישראל למקבץ של מקבצי נדבות זו הצגה זדונית ומרושעת.

כעת לקראת הדיונים על התקציב נראה שוב את הריב והמדון שהתקשורת תלהיט בין המגזרים השונים בחברה הישראלית. עיקר החיצים יופנו כלפי הציבור החרדי, כאילו קצבאות הילדים נועדו רק עבור ילדי החרדים. מייד אחריהם ייספר כל שקל שיופנה ליו"ש כאילו מדובר באזרחים סוג ב', ולא במגשימי חזון אדיר העומדים כצוק איתן בהגנה על מרכז הארץ. לבסוף מומחים מטעמם יסבירו שתקציב הביטחון מנופח, ורק אם נוותר לחמאס ולרש"פ ייכון שלום באזורנו ונוכל להפוך את צה"ל למשמר אזרחי.

לאחרונה אנו עדים למאמץ־על בתקשורת למנוע את הפקת הגז והרווחים הגלומים בו. בשיטתיות סטליניסטית הם מבלבלים את הציבור ויוצרים רושם כאילו הם נעשקים בידי כוחות אופל דמוניים. ביתר עוז התקשורת, בהשפעת גורמים מסיתים ואנרכיסטיים מיוצאי אתיופיה, מנסה להפוך את אברה מנגיסטו לילד של כולנו. עם כל ההתחשבות - הוא לא. מדינת ישראל לא שלחה אותו לעבור את הגבול לעזה. את מירב האש המניפולטיבית ספג נציג המדינה לוטן. רק משום שהתבטא באופן לא ראוי שמו אותו כמטרה במטווח ירי, התמחות ידועה בתקשורת הישראלית, שיש לה לעיתים גם מחיר בנפש.

עתה מתנהל מסע מתוזמן נגד קציני צה"ל. מיראת התקשורת קצין צה"ל נחקר באזהרה רק משום שרצה להגן על חייו מפני פורעים שביקשו להורגו באמצעות אבנים שפגעו ברכבו. כך גם כלפי קצין שמואשם בירי לעבר "מרפאה" של חמאס, כאילו בתי החולים והמרפאות בעזה לא היו מעוזי מחבלים.

מזלה של המדינה שהישראלים כבר למדו לקרוא את מפת העוינות של התקשורת, שמלעיגה מה שטוב וראוי במדינת ישראל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר