מתקפת הטרור של ארגון דאעש בצפון חצי האי סיני בשבוע שעבר עוררה חשש מוצדק בישראל מפני האפשרות שהארגון יבקש לבצע פיגועים בסדר גודל דומה גם נגד חיילי צה"ל לאורך הגבול הישראלי־מצרי.
לא עברו ימים אחדים ודאעש שלח לישראל תזכורת לקיומו, בבחינת אות אזהרה לבאות, עת שיגר מקרבת הגבול בסיני כמה טילים בטענה כי ישראל מסייעת לצבא המצרי במלחמתו בו. אבל דאעש אינו זקוק לתירוצים כדי לתקוף את ישראל. אנשיו של הארגון (בשמם הקודם אנסאר בית אל־מקדס) כבר ירו בשנים האחרונות מטחי טילים לעבר העיר אילת וב־2011 ביצעו פיגוע בדרך 12 לאורך הגבול הישראלי־מצרי, שבו
איבדו את חייהם שמונה חיילים ואזרחים ישראלים.
ובכל זאת משהו השתנה בחצי האי סיני בשנים האחרונות. ההתקפה על עמדות הצבא המצרי מוכיחה כי תחת עיניהן הפקוחות של ישראל ושל מצרים גדל הארגון והתעצם וכיום אין מדובר יותר בכמה תאי טרור חבויים, המבצעים פיגועים נקודתיים וחומקים לאחר מכן למקומות המחבוא שלהם.
מתקפה של 300 טרוריסטים לאור יום במטרה להשתלט על עיירה מצרית (שייח' זוויד) ולהחזיק בה מעידה כי מדובר כבר במיליציה צבאית לכל דבר, העושה בחלקים נרחבים של חצי האי סיני כבשלה, מקיימת בו בסיסים ומחנות אימונים ושולטת בו בלא הפרעה. מתקפה שכזו גם מעידה על יכולת מבצעית גבוהה של דאעש־סיני שאינו חסר חימוש, ממון, לוחמים, אבל גם יכולות פיקוד ושליטה. בכל זה יש למרבה הצער ללמד על כישלון מתמשך של הצבא המצרי להשתלט מחדש על מרחבי המחיה של דאעש בצפון ובמרכז חצי האי סיני.
מציאות דומה עשויה להיווצר מוקדם מהצפוי גם בגבולה הצפוני של ישראל, שבה הולך דאעש ומתקרב בצעדי ענק לעבר גדר הגבול. לפני שנה עוד היו מצויים לוחמיו במזרחה של סוריה, מרחק של קרוב לאלף ק"מ מן הגבול הישראלי־סורי. כיום מצויים לוחמי דאעש מרחק שעה נסיעה מן הגבול וגובר החשש כי כמה מקבוצות המורדים הפועלות ברמת הגולן יעבירו לארגון את נאמנותן, בדיוק כפי שקרה בסיני. אף בירדן עשוי להיווצר מצב, כמו במצרים, שבו יבקש הארגון לכונן בסיסי פעולה נגד הצבא הירדני, אבל גם נגד ישראל.
בחצי האי סיני, כמו גם בסוריה, עומד לרשות ארגון דאעש בסיס קרקעי המאפשר לו לבנות את עצמו באין מפריע. מתקפות אוויר למול בסיס קרקעי שכזה הן כמו עקיצת יתוש, ורק מהלך קרקעי יכול להביא לחיסול התופעה. אלא שמהלך כזה אינו מעשי. ספק אם הצבא המצרי מסוגל לבצע מהלך שכזה ובסוריה, כמו בסוריה, כבר לא נותר מי שיוכל או ירצה להתעמת עם דאעש.
אסור לישראל להמתין עד שהפיגוע של דאעש ידפוק על דלתה - בין שבצפון ובוודאי בדרום. ישראל כבר נוקטת צעדי מנע דוגמת ביצור הגבול, הגברת הדריכות והזהירות לאורכו, וכמובן, איסוף מודיעין על דאעש. אבל לצד כל אלו יש להגביר דבר ראשון את שיתוף הפעולה עם מצרים וירדן, הנתונות שתיהן במאבק נגד דאעש, וצריך לשקול גם מהלכים ישראליים אקטיביים נגד הארגון, הכוללים פעילות נגד נתיבי ההתחמשות שלו, דרכי המימון וזרימת המתנדבים, ובעיקר נגד כל ניסיון שלו להיאחז בקרבת הגבול עם ישראל.
והערה אחרונה, בהצהרות של בכירים בישראל כי חמאס בעזה שיתף פעולה עם דאעש בסיני לצורך המתקפות על הצבא המצרי וירי הטילים על ישראל, יש כדי להטריד. אחרי הכל, הנימוק היחיד שלא למוטט את שלטון חמאס בעזה היה כדי למנוע השתלטות של דאעש על הרצועה. אבל הנה, מתברר שישראל עתידה לקבל חמאס ודאעש יחדיו עם חלוקת עבודה ברורה - חמאס ברצועה שומר על השקט לאורך הגבול עם ישראל, אבל דאעש בסיני, בסיוע חמאס, פועל באופן חופשי נגד מטרות ישראליות ומצריות. מציאות שכזו אסור כמובן לקבל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו