בעשרת הימים האחרונים התבצעו חמישה פיגועים. רבים בתקשורת החלו להסביר כי הסיבה להתגברות מגמה זו היא היעדר אופק מדיני למה שהם מכנים "פתרון הבעיה הפלשתינית", אולם זה ניתוח שטחי של אנשי העבר שטחו עיניהם מראות את המתרחש מצפון וממזרח לנו.
ראשית - הפיגועים אינם תפורים מעור אחד. נראה שבשומרון מסתובבת כעת חוליה מאורגנת, המבצעת פיגועים כנגד יהודים. זה נושא לטיפול כוחות הביטחון, כי להם יש הכלים להגיע אל המבצעים. שאר הפיגועים, שלא נמצא ביניהם חוט מקשר, הם מה שנקרא "פיגועי יחידים". פיגועים אלה הרבה יותר קשים לסיכול מצד אחד, אבל בדרך כלל הם מתבצעים בידי אנשים הרבה פחות מיומנים. אלה הפיגועים שהפתיל להוצאתם לפועל הוא לרוב דתי ואידיאולוגי.
ברור לכל מי שדעתו אינו מקובעת, כי אותו חלק שמתחזק והולך באיסלאם, והכוונה לדאעש, מעביר את העולם שינויים מרחיקי לכת שיחייבו שינויי תפיסה מוחלטים. מושגי העבר יאבדו את משמעותם בקרוב ממש, כפי שה"אמת" של שלום עם סוריה לצורך ניגוב חומוס בדמשק, שכמעט עלתה לנו בוויתור על רמת הגולן, אינה קיימת עוד, ולמזלנו לא היתה הצלחה בהוצאתה אל הפועל.
דאעש הוא הרבה יותר מאשר חבורת רוצחים מוטרפים, הוא בעצם המימוש (אם כי ברברי וחייתי מאין כמוהו) לשאיפות העולם המוסלמי לחזור לימי השליטה של האיסלאם בחלק ניכר מהעולם. כל ניסיון למימוש החלום בדרכי נועם נכשל, ומכיוון שהעולם המערבי מהסס למחוק את התופעה - היא מכה שורשים בתודעת חלק גדל והולך של מוסלמים צעירים. גם אם אלו התחנכו בטובי המוסדות של אירופה, הרי כיום האידיאולוגיה שלהם מהדהדת כמעט בכל מקום. זו הסיבה שגם בצרפת היה בשבוע שעבר מקרה של עריפת ראש של נוצרי בידי מוסלמי, בהמשך לאירועי הדמים בפיגועים הקודמים.
לכן טבעי הדבר שיהיו כאלו המושפעים מהרעיונות, גם ביהודה ובשומרון. אלה הנוטים להשפעה גם מגבירים אותה בחודש הרמדאן, ועלינו להיערך בתפישה שונה לחלוטין מהתפישות המסורתיות של שמאל וימין מדיני.
דאעש רואה בכל מוסלמי חילוני, וגם במי שאינו מספיק דתי לתפיסתו, כופר הראוי לעריפת ראשו. רק מיעוט של ערביי ישראל אינם נמצאים בקטגוריה זו של כופרים. לכן מורגשת היום ברחוב הערבי התחלה של תופעת התקרבות למדינת ישראל, משום שברור להם שרק היא תגן עליהם מפני מוראותיו של דאעש. את התחושה הזו אנו חייבים לנצל לצורך התקרבות אמיתית בין ערביי ישראל לבין המדינה. זה בדיוק חלון ההזדמנויות לגרום לתחושת שוויון אמיתי של המיעוט הערבי, וכמו כל חלון הזדמנויות - הוא ייסגר בעתיד. עלינו להושיט יד לכל מי שהבין שהמציאות השתנתה ורוצה לחזק את מדינת ישראל לקראת המאבק העתידי בדאעש.
מצד שני, יש להכריז מלחמת חורמה על כל הזדהות עם דאעש בקרב ערביי ישראל, והדרך הכי טובה היא לשנות חקיקה כדי להגן על המדינה מהתגברות הגל. אי עשייה בתחום זה הוא הזמנה להתגברות הטרור, ללא שום קשר לאבו מאזן ולחבורתו, שגם הם הוכרזו כופרים על ידי דאעש. אפילו להם ברור מה יהא גורלם ללא מדינת ישראל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו