תנו כבוד לכדורסל

לא קל להם, בימים אלה, לחלק מאנשי הכדורגל ולחלק מתקשורת הספורט, שכבר שנים ארוכות מתייחסת לכדורסל בציניות ובזלזול מרגיזים. מי שעוקב אחרי כמה מאותם עיתונאים בטוויטר לא היה יכול לברוח מזה אמש: "המשחק השני הפך ללא רלוונטי", צייץ אתר ספורט גדול אחד, "הגארבג' טיים יימשך עד ההנפה", צייץ אחר; "למכבי יהיה יותר רייטינג בחמישי מאשר בגומלין", הצחיק עיתונאי נוסף, "המשחק הזה לא עניין אפילו לשנייה אחת", לעג אחר, ועיתונאי נוסף קינח: "העונה הארוכה בהיסטוריה של הכדורסל המודרני תסתיים כשהמשחק האחרון כלל לא מעניין, כפיים למנהלת הליגה".

הכדורסל שלנו לא מושלם, רחוק מאוד מזה. הרבה מהביקורות על מנהלת הליגה צודקות. הדיון בשאלת הסדרות / פיינל פור הוא חשוב ביותר. קברניטי המנהלת חייבים לשנות קונספציה בכל מה שקשור לאורכה של העונה (למרות שהיא מסתיימת בסמיכות לעונות בטורקיה ובאיטליה, למשל) אך בעיקר להתחיל לשים במרכז את אוהד הכדורסל הישראלי, שבין כל השיקולים הכוללים זמני שידור, העדפות ספונסרים ועניינים טכניים – הוא מגיע במקום האחרון. עם זאת, מחול הציניות והקלות שבה כל עיתונאי מרשה לעצמו להשתתף בכיתת היורים על הכדורסל, פשוט מקוממת.

חלק מהעיתונאים הללו עשו אתמול "גילה אלמגור" וכיתתו את רגליהם למשחק באילת. כי כשהעבודה משלמת על טיסה ומלון, הם כמובן חייבים להיות שם. הם מתקבלים בכבוד מלכים על ידי עמיתיהם, כמו אומרים תודה לטאלנטים שכיבדו את המעמד בנוכחותם. אם הציניות השנונה שלהם הייתה מופגנת גם בכדורגל, היה אפשר לחשוב שניחא, זה סגנון הכתיבה ולא קרה שום אסון. אבל חלק מהמבקרים הללו שוכחים מה קרה כאן בשלוש השנים האחרונות בין שני הענפים: שלטון היחיד עבר לכדורגל. אתם בוכים על גארבג' טיים? האליפויות בכדורגל מוכרעות מחזורים רבים לפני סוף העונה. בכדורסל אנו נזכה לראות השנה אלופה שלישית בשלוש שנים.

אני בעד סיקור ביקורתי, בעד ציניות ויצירתיות בכתיבה, ובעד הבלטה של מה שצריך תיקון. אבל חבריי העיתונאים, תהיו הוגנים. תעשו כבוד לענף, לשחקנים, למאמנים ולאוהדים. אל תבואו למגרש פעם בשנה רק כדי להיות קרובים לצלחת, תרתי משמע.