"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הר הזיתים: כמו לעמוד מול פוגרום

,עודכן

במשך כל ימי חייהם ידעו סבי וסבתי, עוד כשחיו באפגניסטן, כי ייקברו אחרי מותם בהר הזיתים בירושלים, וכך אכן היה. אבל לפוגרום שעברנו בשבוע שעבר איש לא הכין אותנו. לאחר שעלו ארצה מאפגניסטן, לפני כ־50 שנה, רכשו סבא וסבתא ז"ל חלקת קבר בחלקה האפגנית בהר, וכשהם נפטרו קברנו אותם שם. במשך שנים עלתה המשפחה לפקוד את הקברים ולומר קדיש באזכרה השנתית, עד שלפני כמה שנים זה נפסק. בני המשפחה פחדו להגיע לשם - ובצדק. כל עלייה לקבר היתה כרוכה בנטילת סיכון שמא ניפגע מזריקות אבנים, מבקבוקי תבערה ומאירועי אלימות אחרים. בין השאר, ניתצו הפורעים גם את המצבות של סבי וסבתי, ומשפחתנו נאלצה לתקן אותן ולהחזירן למצבן הראוי. בשבוע שעבר, לאחר כמה שנות היעדרות, עלתה המשפחה שוב לקבר. לקראת העלייה פירסמנו קריאה לציבור ברשתות החברתיות להצטרף אלינו ולהשלים מניין. המראה שנגלה לעינינו היה מזעזע.

בלב ירושלים, בהר שכבר אלפי שנים הוא אתר קבורה יהודית, מתחולל פוגרום שלא היה מבייש כפר נידח במדינות אירופה לפני 70 שנה. נדמה היה כאילו סופת הוריקן עברה על כל החלקה, ניתצה מצבות, שברה קברים, עקרה את הבטון ואת השיש, שרפה את המצבות היצוקות שקשה לנתץ והשליכה את כל אשפת הבתים הסמוכים בין הקברים. עוד מעט והיו מוציאים גם את העצמות מן הקברים, חלילה. עשרות המצבות ההרוסות מסבירות היטב מדוע יש במקום עוד הרבה קברים ריקים. איש אינו רוצה עוד להיקבר שם ושקברו יחולל, או שמשפחתו תימנע מלהגיע לאזכרות מחשש לביטחונה.

המצב בהר הוא מעין תמונת מראה מזעזעת להתנהגות הברברית של הפורעים ולרכבת השדים האיסלאמית, הדוהרת ברחבי המזרח התיכון. הכאב החד, הקשה להכלה, מתגבר לאחר כל הודעות הזעזוע של הפוליטיקאים ושל אישי הציבור מהפגיעה בכנסייה בטבחה, ליד הכנרת. אין בי שום הבנה למעשה הנפשע הזה, הוא מעורר בי סלידה וכעס, בדיוק כמו הסלידה מההתעלמות של ראשי המדינה מהפוגרום בהר הזיתים. היכן אתם, מוציאי הודעות הגינוי, הצועקים מעל כל במה נגד פגיעה בדת אחרת? מדוע לא מגיעות משלחות לחלקת הקברים של הקהילה האפגנית בהר הזיתים, לראות ולהזדעזע יחד איתנו? אווירה של שתיקת הכבשים השתלטה גם עליכם? יותר מכל, עולים בי הגעגועים לסבא ולסבתא. הם, שחלמו כל חייהם לצאת מהגולה הרחוקה ולהיקבר בהר הזיתים בירושלים, הם, שסבלו ונאבקו כדי לגור ולהיקבר בארץ ישראל, גם לאחר מותם, כשהם מחוננים את עפרה של ארץ הקודש, הם אלו הנמצאים היום בחזית המאבק למען מדינת ישראל. ואתם אישי ציבור ופוליטיקאים, אנשים חיים ונמרצים, האם אתם מצטרפים למאבק?

הכותב הוא סמנכ"ל מועצת יש"עטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר