הדילמה הדרוזית

בצה"ל ידעו מראש כי ההכרזה על צפון־מזרח רמת הגולן כשטח צבאי סגור אינה צורך תפעולי של לוחמים ישראלים הנערכים מול כפר ח'דר הדרוזי בסוריה אלא רק מקדם ביטחון כנגד צל צילו של סיכוי שמא יימצא זיק אשר יצית את הגיזרה.

ברגישות הקיימת בשלב הנוכחי של המלחמה הנערכת אל מול עיני צה"ל והדרוזים הישראלים, יש היגיון בצעד זה, ולא פחות מכך חשוב כי הוסר מייד. לא רק כדי לגונן על התיירות ברמת הגולן אלא גם כדי למנוע יצירת חיץ אזרחי ופסיכולוגי מול הדרוזים הישראלים.

דרוזים מודאגים התקרבו לגבול על מנת לצפות על אחיהם המצויים בעימות ישיר עם ג'בהת א־נוסרה, וחוששים מהידרדרות במצבם. בכפר כמה אלפי דרוזים. רובם עניים, קשי־יום, מתפרנסים מחקלאות שאינה מצויה בשפע, והם שומרים על נאמנות לממשלה הנחלשת של בשאר אסד כחלק ממסורת אשר הניחה כי העלאווים מתונים מאשר ארגוני הטרור האיסלאמי.

בשטח עצמו היתה יותר בהלה מאשר מציאות מרה. "הרבה מהומה על לא מאומה". נורו כמה פגזים ונאמר כי צבא סוריה החופשית דרש מג'בהת א־נוסרה לא לפגוע בדרוזים, ויש יסוד להניח כי ישראל העבירה להם מסר ישיר ברוח דומה. אלא מה? טהא פרחאת מהמועצה הציונית הדרוזית סבור כי ישראל צריכה לאפשר לדרוזים לצאת לעזרת אחיהם בכפר הנצור והמבודד באזורו, ולצייד אותם בנשק ובתחמושת. לדבריו, הם מנותקים, ולמרבה הצער בשלב הנוכחי אין הממשלה מוכנה להושיט להם עזרה לאור השמש, ובמידה רבה גם לא במסתרים.

ישראל מתלבטת בבחירת היערכותה הצבאית והמדינית למצב באזור. אם אכן יגיעו פליטים דרוזים - האם תחסום אותם מלהיכנס למובלעת שתגודר בעבורם בתחום רמת הגולן הישראלית? אך מי אמר שישראל מוכנה לכך? אבל אם לא תניח לפליטים להיכנס - לאיזה חיכוך תיגרר ביחסיה עם העדה הדרוזית בארץ?

כבר נאמר כי ישראל ניצבת מחוץ לקווי הזירה שעליה מתנהלת מלחמת האזרחים בסוריה. היא אינה רוצה להיגרר. אסור לה. אבל עליה להכין תשובה לשורה של תסריטים אפשריים. במצבה המיוחד חלים עליה כל הביטויים המקוריים של הניסיון "להחזיק במקל בשני קצותיו" או "החזק בזה, וגם מזה אל תנח ידך". הדילמות קשות.