אין מתנות חינם

המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) בראשות הפרקליט האלמוני אורי כרמל ראויה למחמאות רבות על ניהול החקירה בפרשה הנושאת את שמם של רונאל פישר, רות דוד, ערן מלכה ואחרים. בליווי נאות של הפרקליטות היא לא רק חפרה בשכבות עמוקות אלא גם עמדה בלוח זמנים ראוי. משפט העבריינים לכאורה נפתח כבר אתמול בירושלים.

לצד שביעות הרצון עולים כמובן הרהורים נוגים מה אירע בחקירות אחרות. מדוע היה כתב אישום נגד אביגדור ליברמן ונמוג, ועל כך יידע הציבור בפרסום אשר יחשוף בקרוב כיצד התנהלה החקירה העצלה והרשלנית; וכיצד ניסו מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס והפרקליט הצבאי הראשי דני עפרוני לדרבן את החקירה בעניינם של גבי אשכנזי ובועז הרפז, אך לשווא. נתקלו בחסם של יהודה וינשטיין, שמשהה אפילו את הגשת כתב האישום נגד הרפז, שהוכן לשיפוט כבר לפני כחמש שנים.

לכך נוספת כמובן התהייה כמה זמן ימתינו הצדדים לסיום תיקיו הפליליים של אהוד אולמרט, שעצם הישארותם פתוחים שנים כה רבות פוגעת באמון הציבור בבתי המשפט; פגיעה אשר לא תימחק על נקלה גם אם בסופו של דבר יידע הציבור כי הצדק נעשה.

עדיין נותרו בפרשה העכשווית של פישר וחבריו כמה עניינים חשובים המשוועים לבירור ציבורי בלי להתערב בהליך הפלילי. עד המדינה מלכה אושש את התהיות שהיו לגבי ניצב ברונו שטיין. כאשר נשאל במח"ש על כרטיס טיסה ושהות במלון ומכונית פאר שהעמיד לו פישר במסע בילויים לחו"ל, הסביר כי מדובר במתנה מחבר. עתה הפרקליטות חוככת בדעתה כיצד להתייחס להסברו.

אלא מה? במקביל למשפט "אין ארוחות חינם", אין גם מתנות חינם. גם אם נניח כי היו חברים בלב ובנפש - עדיין יש מקום לדיון ברמה הציבורית והניהולית והעקרונית: האם שטיין דיווח על המתנה היקרה לממונים עליו? ומדוע לא ביקש אישור מראש מהיועץ המשפטי לממשלה או מגוף מוסמך אחר לקבל את השי? ואם האמין בתום לב כי מדובר במתנה - הכיצד לא הגן על עצמו בטענת הסתמכות לעתיד?

הנתיב שאליו תופנה החקירה נגד שטיין חייב להיקבע בהקדם. במקרה זה אפשר לומר כי יש יסוד לקוות כי ההכרעה בידיים טובות במח"ש ובפרקליטות.