33 שנה למלחמת לבנון: המחיר הגבוה | ישראל היום

33 שנה למלחמת לבנון: המחיר הגבוה

בדיוק 33 שנה חלפו מאותה שבת שבה התדפקו אנשי קצין העיר על דלתות בתי עשרות אלפי משפחות בארץ עם צווי 8 לצפון והחלו למעשה פרק בתולדות המדינה, שסופו מי ישורנו.

כנער מתבגר תמכתי בכל ליבי בצדקת דרכנו ובכך שמלחמת שלום הגליל, שנצרבה בתודעה כ"מלחמת לבנון", היא מהמוצדקות במלחמות ישראל. הרי לא היה באותם ימים אויב אכזר כמו יאסר ערפאת ואש"ף, שהיו אחראים לרצח נשים וילדים חפים מפשע ולירי קטיושות על אצבע הגליל ועל קריית שמונה. האמריקנים כפו הפסקת אש ביולי 1981, אך בישראל כבר שקדו על תוכניות להפרת מאזן האימה בצפון, וההתנקשות בשגריר ישראל בלונדון, שלמה ארגוב, ב־3 ביוני 82' על ידי ארגונו של אבו נידאל, היתה הטריגר לחימום הגבול בצפון. 

אמנם המלחמה החלה כמבצע מוגבל שנקרא אז "תוכנית אורנים א'", אבל עד מהרה זה התגלגל לאורנים ב'. בטווח הקצר השיגה מלחמת לבנון את יעדה, דוגמת סילוקו של אש"ף מלבנון לתוניסיה, הרס התשתיות שלו ופגיעה קשה בעוצמת הצבא הסורי, ובעיקר בחיל האוויר שלו שהושמד כמעט כליל.

אולם בטווח הארוך מלחמת לבנון היא סוג של בכייה לדורות, ותוצאותיה קשות, לטעמי, לא פחות מאלה של מלחמת יום הכיפורים. את מלחמת המחדל סיימנו כאשר מצרים הרימה ידיים וחתמה על הסכם שלום, שהפך ברבות הימים להסכם אי לוחמה, וגם בגולן מצב אי הלוחמה מחזיק כבר 42 שנה. לעומת זאת, סילוקו של אש"ף מלבנון רק יצר לנו אויבים חדשים והוביל אותו מהר יותר מכפי שחלם לרמאללה ולעזה, שם, במסווה של "הסכם אוסלו", היה אחראי לאינתיפאדה השנייה שגבתה את חייהם של אלפי ישראלים. 

בלבנון נוצרה ישות חדשה (חיזבאללה), הנתמכת על ידי איראן וסוריה, שהפכה לאויב חדש, גרוע לא פחות. המלחמה הובילה לסדקים קשים בקונצנזוס ולפגיעה בהרתעה של צה"ל באזור, ובעיקר בקרב ארגוני החבלה, שראו בכל נסיגה של צה"ל החל מביירות ודרומה ניצחון גדול, וכמו בנסיגה מגוש קטיף רק גרמו לנו למצב גרוע יותר ולמבצעי לחימה בכל כמה זמן (דין וחשבון, ענבי זעם ומלחמת לבנון השנייה). כמו כן, עסקאות השבויים המפוקפקות שהולידה המלחמה הפכו את מטרת חטיפתם של חיילי צה"ל לערך עליון עבור ארגוני הטרור. עיסקת ג'יבריל, החודש לפני 30 שנה, לא רק שכפתה מחיר של 1,150 מחבלים תמורת שלושה חיילי צה"ל, אלא גם החזירה את הטרור לערי יהודה שומרון ושימשה התשתית הארגונית והצבאית לפרוץ האינתיפאדה הראשונה.

אחד הלקחים של מלחמת לבנון הוא שמירת הפרופורציות. גם מי שמאמין ב"כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה", טוב ונכון לשמירה על חיי אזרחי ישראל וגבולות ארצנו. לא לקביעת סדר אזורי חדש ולכפיית מציאות מדומה. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר