מסי? א-סיסי!

1. מרכז ברלין היה פקוק אתמול לפני הצהריים כמו הכניסה לאיצטדיון על שם האחים רדיוס בנתניה. אתם בטח חושבים שהסיבה היא הגעתו של לאו מסי והחבורה הקטלאנית העירה. מסי? א־סיסי! הנשיא המצרי, שהגיע כבר שלשום לביקור ראשון ולפגישות עם אנגלה מרקל, ביקר בבונדסטאג וגרם לכך שכל האזור סביב שער ברנדנבורג הפך לפקק אחד גדול ובלתי נסבל. מחסומי משטרה, הפגנה שקטה יחסית של סניף האחים המוסלמים בברלין, ובלי צפצוף צופר מכונית אחד. הריסון העצמי של הנהגים הגרמנים מעורר הערצה.

2. בעוד שכל אגודת מגדלי גרגרי דיז'ון לחרדל מצטרפת לתנועת החרם על ישראל, בברלין זה הפוך. אל רבבות הישראלים שמתגוררים בעיר הגיעו וימשיכו להגיע היום וגם מחר בבוקר אלפים כדי לצפות בגמר. טוב, ככה זה כשהקבוצה של המדינה העפילה למעמד המכובד. 

הם מגיעים מכל השכבות, הגילים והעדות. חלקם הגדול החליטו להרוג את הזמן בסיבובי קניות בלתי נגמרים בעיר שהחנויות בה בלתי נגמרות. אם יש עיר שמאירה פניה לתייר הישראלי ולמהגרים הישראלים, שבאו בגלל המילקי ונשארו בגלל התחבורה הציבורית המופלאה, זו ברלין.

3. ואם כבר ספורט וביזנס, אין כמו אופ"א כדי להפיק אירוע ספורט ברמה הזו. בכל כיכר מרכזית בעיר אפשר למצוא מרכזי פעילות לאוהדים. מאחורי שער ברנדנבורג הוקם מגרש קטן עם דשא סינתטי וקבוצות של ילדים וילדות שיחקו בו, בשעה שכריסטיאן קרמבו, אחד שכבר זכה בגביע הזה פעמיים במדי ריאל מדריד, התכבד בהבאתו למקום שהוא הסמל הכי גדול של הבירה הגרמנית. לא סתם נחשב המפעל הזה למצליח בכל הזמנים. ברמה הספורטיבית אף קבוצה לא זכתה בו פעמיים ברציפות; ברמה העסקית, העסק מתוקתק, מניב רווחים ומעורר הד ועניין, כך שגם אנשים בעיר שלא ממש מחוברים לכדורגל, לא יכולים כבר לחכות לשריקת הפתיחה.

4. גם כשאין אפילו צופה אחד ביציע ולואיס סוארס עדיין לא התחיל להתחמם, לאיצטדיון האולימפי בברלין יש עוצמה. כזו שנובעת מההיסטוריה, מאותה אולימפיאדה בזויה ב־1936. מאותו ג'סי אוואנס, שעשה היסטוריה וגרם לכך שהיטלר לא התעצבן רק מזה שהוא לא מוצא חניה. אז אוואנס קיבל סמטה שקרויה על שמו בסמוך לאיצטדיון. מחר היא כבר תהיה מלאה ברבבות אוהדים של יובנטוס וברצלונה ואלפי ישראלים שירצו רק דבר אחד - משחק שאותו לא נשכח.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו