"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"הרשימה" מצאה במה להיתלות

,עודכן

סיפוק צדקני מאפיין לאחרונה את הח"כים מהרשימה המשותפת, בהתייחסם להפגנות בני העדה האתיופית. אלה שבשפתם קונדוליסה רייס כונתה "עבדה", פורטים על נימי האפרטהייד, צבע העור והאפליה שמפעילה "מדינת הרשע ומשטרתה". טרמפ נוסף תפסו דוברי הרשימה על הדו"ח של עמותת שוברים שתיקה, המתיימר להתבסס על דיווחי חיילינו, המספרים על פשעי מלחמה שביצע צה"ל בעזה במבצע צוק איתן.

אמנת חמאס קוראת להרג יהודים, והרשות הפלשתינית מנציחה רוצחי יהודים בשמות של רחובות ובתחרויות ספורט. האם טרח אי פעם פרקליט פלשתיני לחקור את פשעי אש"ף או חמאס נגד אזרחי ישראל? האם התלונן טרוריסט פלשתיני ולו פעם על פשעי עמו כנגדנו, כפי שעושים חיילי צה"ל המתריעים בפני שוברים שתיקה והצבא על תקלות מוסר במסגרת הקרב? חברי הכנסת הערבים שעשו שימוש בשקרי שוברים שתיקה, המתבססים לכאורה על תלונות חיילים, מינפו בכך דווקא את המוסר הישראלי שהם עצמם מייחסים לחיילי צה"ל. על דוכן הדמוקרטיה היחידה במזה"ת יכולים חבר הכנסת טיבי וחבריו להטיל רפש בישראל בכל הזדמנות. אלא שהצל שאותו הם מנסים להטיל על ישראל הוא השתקפותה של בעירת הרצח, שבשלהבותיה שורפים אחיהם במדינות ערב זה את זה. זוהי אש המכלה את הרטוב והיבש, הורסת מקדשים ואתרי היסטוריה, רוצחת לאומים וגזעים, שחורים ולבנים, ועל מזבחה נערפים חפים מפשע.

וכשהבעירה גדולה, אפילו צילם של גמדים מתארך. עד אתמול הוקיעו הפלשתינים למיניהם את מיזוג הגלויות בישראל המתחדשת, כזיוף המתבצע על חשבון "הילידים" הפלשתינים, "בני הארץ האמיתיים". מפי מלעיזים אלה נשמעת תדיר ההתרסה הגזענית השוללת: "מה משותף להם, לשחורי אתיופיה, עם כחולי העין מרוסיה בפלשתין השדודה?" נזכיר לפלשתינים כי ישראל הביאה את היהודים הביתה ממרחקים, שחורים ולבנים כאחד, תוך כדי סיכון מיטב אנשיה.

בהזדהותם המעושה עם יהודי אתיופיה - תוך כדי שימוש בביטויי איבה ודמגוגיה וכפילות לשון - לא פסחו הח"כים הערבים על הניסיון לתקוע טריז בין היהודים אשר אותם הם מנסים להציג כ"שחורים, הנחותים" לבין אחיהם "האדונים, הלבנים". רעל דומה כבר ניסו ללא הצלחה לזרוע בעבר בין היהודים "המזרחיים" לבין אחיהם האשכנזים. לטענתם, שפר מזלם של יוצאי אתיופיה לעומת הערבים, החוסמים כמותם צירי תנועה, אך נורים בידי המשטרה. אין כמובן הצדקה לירי באזרחים בשום תנאי, אך המתפרעים הערבים שבכיכרות מזכירים את ההבדל בין מפגין לטרוריסט: בני העדה האתיופית, שלא כפורעים הערבים שבצמתים, אינם זורקים בקבוקי תבערה על כוחות הביטחון, אינם משליכים אבני הרג ואינם יורים בשוטרים ומנסים לדוקרם בסכיניהם. שלא כח"כים הערבים השוללים שירות לאומי, בני העדה האתיופית הם בוגרי צה"ל העטופים, גם בצערם, בדגלי ישראל, ולא בדגלי פלשתין.

רבות כבר נכתב על מוצאו של "היליד הפלשתיני" שהיגר לכאן בעקבות התחייה הציונית: אלמצרי בא ממצרים, אלמוע'רבי ממרוקו, אלשאמי מסוריה וכך הלאה. אין בכוחה של ההיסטוריה, ואף לא של ספרי הקודש ובהם הקוראן המוריש ליהודים את הארץ, להפריך את טיעוני הכזב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר