"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

התקשורת החלה במערכת הבחירות - הבאה

,עודכן

מיד עם פרסום תוצאות הבחירות, רבים בתקשורת הישראלית, בילו כשלושה שבועות בחדרי התאוששות שנפתחו במערכות העיתונים ובמוקדי השידור של ערוצי הטלוויזיה. כוכבי התקשורת, מנחים, מגישים ופרשנים, נדהמו מחוסר יכולת להשפיע על הלכי הרוח בציבור הישראלי. ציבור חכם שחיש־מהר הבין את הערבוב שבין מידע לדעה, קלט את הניסיון להטות ולהטעות אותו, והסיק מסקנה מתבקשת - להתנתק מהאג'נדה המובהקת שהתקשורת הלעיטה אותו בה, השכם והערב.

ישראלים החרדים לעתיד הדמוקרטיה קיוו שאבירי התקשורת, המומחים מטעם עצמם והלודרים בשרות בעלי הערוצים, יפיקו את הלקחים מהתנהלותם הפגומה בימי בחירות. ידוע הוא שאין דמוקרטיה אמיתית בלי תקשורת חופשית. תקשורת שיש לה מחויבות כלפי האזרחים, לספק להם מידע אמין ובדוק. לצערי, הלקחים לא הופקו והתקשורת החלה שוב, באותה שיטה כושלת, לנהל את מערכת הבחירות הבאה שאיש אינו יודע מתי תתקיים. דעתנים מובהקים שעשו הכל כדי לפגוע בסיכויי הימין בבחירות, לא מסוגלים להשלים עם ההכרעה הדמוקרטית. השמאל מקדש את הדמוקרטיה רק כשהיא משרתת אותו. עוד בטרם הושבעה הממשלה, הם כבר יורים חיצים משוננים של דה־לגיטימציה לממשלה שתושבע. בתוך יום ליברמן יצא צדיק והחרדים משא מעיק, והמקלדת עוד נטויה.

ראשי דסקים פוליטיים בתקשורת מסבירים לציבור את מגבלותיה של ממשלה צרה. הם רק מתעלמים מעובדת יסוד כי במדינת ישראל לאורך שנים רבות היו ממשלות צרות ואפילו ממשלות מיעוט שקיבלו הכרעות משמעותיות, כמו לדוגמה בימי מנחם בגין, יצחק שמיר ויצחק רבין ז"ל. לעיתים ממשלה צרה ואחראית שיש בה אמון הדדי ולכידות אידיאולוגית עדיפה על פני ממשלה רחבה שיש ארבעה שרים משוכנעים שהם נועדו להיות ראשי ממשלה וחותרים תחת קיומה. כמובן שאין קדושה בממשלה צרה, ובטוחני שראש הממשלה יעשה מאמץ להרחיב את בסיסה.

כולם מכירים את הרפלקס המותנה בתקשורת לכשתושבע הממשלה החדשה. איילת שקד, שרת המשפטים הבאה, עוד בטרת השבעתה סופגת ביקורת בהסתמך על דברים שאמרה בעבר. מבחנה יהיה על מעשיה במשרד. מישהו זוכר את מעללי ציפי לבני במשרד? הכותרת ב"הארץ" מאתמול שנטלי פורטמן (שחקנית, למי שלא מכיר) מאוכזבת מבחירת נתניהו תהיה כאין וכאפס לעומת שלל הגינויים שיופיעו בערוצי השמאל. הממשלה החדשה לא תקבל אפילו 24 שעות חסד. כל שעל הממשלה לעשות הוא להתעלם מהקמפיין המתחדש של התקשורת ולפעול בכישרון ובנחישות למען אזרחי המדינה. זה יהיה מבחנה האמיתי של הממשלה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר