אין שוחד בלי מאסר וקלון

ראש עיריית נצרת עילית שמעון גפסו הורשע בקבלת שוחד ויצא בלי מאסר ובלי קלון. (מתנהל נגדו משפט נוסף). אין מצב כזה. אין שוחד בלי קלון. אין שוחד בלי מאסר בפועל. עדיף שבית המשפט יטען כי נתקף ספקות וזיכה את הנאשם על קוצו של יו"ד - מאשר ירשיע באורח כה בלתי נורמטיבי.

גם ראש עיריית בת ים שלמה לחיאני הורשע. מבוהל מגזרי הדין הראויים של השופט המחוזי דוד רוזן על נאשמי הולילנד חתם על עיסקת טיעון. אמנם שופט השלום בני שגיא גזר עליו קלון, אבל נרתע ממאסר בפועל. לא יעלה על הדעת. הפרת אמונים היא עבירה שכנה לשוחד, קומה אחת נמוך יותר. אם אינה ראויה למאסר - יש לזכות את הנאשם.

למרבה המזל שופטי המחוזי דבורה ברלינר, ג'ורג' קרא ואסתר נחליאלי־חיאט קיבלו את הערעור הנבון של הפרקליטות ושלחו את לחיאני לשמונה חודשים בכלא. יערער? בבקשה. רק שייזהר שמא בעליון יטפסו אל גג עיסקת הטיעון וישלחו אותו למעשיהו לשנה תמימה.

שני האירועים בשלבים הראשונים של הדיונים המשפטיים בעניינם של גפסו ולחיאני מאששים את דעתו השקולה של היועץ המשפטי בדימוס מנחם (מני) מזוז כי תיקי שוחד של אישי ציבור כבדים מדי על כתפיהם של שופטי השלום. צריך להתדיין במחוזי.

בינתיים נמצאת מערכת המשפט בדרגיה הנמוכים תחת לחץ כבד של בני החושך. הם חותרים לפורר את חומרת עבירות הצווארון הלבן - שוחד, הפרת אמונים, גניבה בנסיבות חמורות. לא מדובר רק במאבק על השנים הקרובות בחיי גפסו ולחיאני (וראש עיריית רמת־גן צבי בר שהתביעה ביקשה לשגרו לכלא לשבע שנים). המאבק הוא על התפישה האפילה שמבקשת להציג עבירות חמורות אלה כעניין של מה בכך, מין חנייה בלתי חוקית או סגירת מרפסת בלי רישיון עירוני.

זו שחיקה חמורה של הנורמות הנחוצות לחברה נאורה. אבל מה ייאמר על נורמות ראויות בחברה נאורה כאשר הביטאון הרשמי של צה"ל "במחנה" פותח את שעריו לראיון ביקורתי מאת אדם כאהוד אולמרט, שהורשע פעמיים בעבירות שוחד וקרובות־לשוחד, וכבר נגזרו עליו שש שנות מאסר? הקלון אינו רק שלו אלא של מערכת הביטחון והצבא.