המירוץ לכנסת ה־20 ולממשלה הבאה מגיע היום לקו הסיום. הלילה או מחר בבוקר יתברר מה פסק דינו של הבוחר. כרגיל, ייתכנו הפתעות.
אם התוצאה המשוקללת העולה מכל הסקרים משקפת את מניין הקולות בקלפיות, כי אז הקדמת הבחירות, שנועדה להרחיב את הגושים הגדולים, לא השיגה את מטרתה. בנימין נתניהו נותר דמות מרכזית חזקה, אבל השלטון האיתן שביקש לייצב בהנהגתו לא יהיה שונה בפיצולו ממה שהתקיים מאז הבחירות ב־2013.
אם ייבחר יצחק הרצוג לעמוד בראש הממשלה, ואפילו אם ברוטציה עם נתניהו, כי אז לא השיג פיזור הכנסת את מטרתו העיקרית; ואם ירכיב נתניהו לבד - מצרף קולות קואליציוניים כזה יכול היה להיות מושג גם בלי בחירות מוקדמות. שכן מייד לאחר פיטוריהם של השרים יאיר לפיד ועמיתיו מיש עתיד וציפי לבני מהתנועה, היה אפשר להרכיב ממשלה בהשתתפות החרדים. אביגדור ליברמן הכשיל את המהלך שיזם נתניהו, והכשיל בכך בעיקר את עצמו.
בעיניי היה ראוי להקים ממשלה שבמרכזה הליכוד והמחנה הציוני. זאת לשיפור מעמדה הרעוע של ישראל בזירה הבינלאומית ולהרגעת המתנחלים בגושי ההתיישבות שמא, חלילה, נשקפת סכנה לגירושם מבתיהם.
זה נכון גם בהקשר הצר אך החשוב של קביעת חוקי משילות חדשים. רק ממשלה שבמרכזה שותפות בין שני הגושים הגדולים תוכל לתקן את הפיצול החוזר ונשנה מכנסת לכנסת
כ־20 שנים.
ישראל ניסתה כבר כמעט הכל. הן את הבחירה האישית של ראש הממשלה, הן את העלאת אחוז החסימה ביוזמת ישראל ביתנו, שרק הלילה יתברר אם כרתה בור לעצמה ונפלה בו. כדאי שהניסיון הבא יהיה בשיתוף פעולה בין נתניהו לבין הרצוג.
לכן נחוץ כי יותר ישראלים יתגברו על אדישותם ועצלותם, ויתייצבו בטורים ארוכים לפני הקלפיות. רק כך ינטרלו את השפעת היתר של הקיצונים מימין ומשמאל, שדווקא הם באים לקלפי בהרכב מלא.
בנעוריי סיימו את הכרוזים הקוראים לציבור להשתתף באסיפות בחירות במילים: "בואו בהמוניכם!" היום נכון לכתוב "בואו בהמוניכם" לקלפי.
אחרי ככלות הכל, הבחירות החופשיות הן פיסגת הדמוקרטיה ברחבי העולם. בוודאי יום חג לדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו