לפני שקידמה את החוק לסגירת "ישראל היום" שוחחה שרת המשפטים ציפי לבני עם מו"ל העיתון המתחרה, נוני מוזס. כך הודתה לבני עצמה במהלך כנס, ומשום מה הדבר נראה לה טבעי לחלוטין. עוד אמרה לבני בכנס כי חוות הדעת המשפטית שעמדה מול עיניה, ואיפשרה לה להעביר את החוק הבזוי, היא חוות דעת שהוכנה מטעמו ובמימונו של אותו מו"ל, שהאינטרס שלו לפגוע בעיתון המתחרה שקוף וברור.
בסקרים ומחקרים פנימיים של המפלגות, בהן גם מפלגתה של לבני עצמה, המחנה הציוני, זוכה המועמדת לראשות הממשלה ברוטציה לאלמנט ציבורי שלילי כמעט בכל תחום. זו לא רק הבגידה בנאמניה פעם אחרי פעם. זו גם לא רק היהירות שמלווה אותה מאז התמודדה לראשות קדימה. זו בעיקר הרדידות והרמה האישית הנמוכה שמאפיינת את התנהלותה כבר שנים רבות.
הכלל הראשון הנקוט בידיה של לבני בהתנהלותה הפוליטית הוא ששום דבר אסור שיעמוד בדרכה בדרך להגשמת רצונה. את הכל, אבל הכל, מוכנה לבני להקריב על מזבח קידומה האישי. אין שום אידיאולוגיה, דרך, אמונה, הקרבה, תחושת אחריות או חברות שיפריעו לה בהגשמת מטרתה האחת והיחידה: קידומה של ציפי לבני. כל מפלגה, תפקיד, ברית פוליטית, וכל צומת אחר שנקרה בדרכה נועדו מבחינתה אך ורק לצורך קידום מטרה זו. לאור התנהלות העבר, אפשר להעריך שהרצוג הוא הבא בתור שאותו תזרוק עבור תפקיד, קידום או כל מטרה רגעית אחרת שתשרת אותה. נראה שהרצוג מבין את זה, לכן הוא, בעצת יועצו החדש ראובן אדלר, בעבר גם יועצה של לבני, מתאמץ להחביא אותה עד כמה שניתן.
ללבני לא הפריע ללכת על קמפיין פמיניסטי ענק כשעמדה בראשות קדימה - ואף הרחיקה עד הוואי כיו"ר האופוזיציה לכנס להעצמת נשים - ובה בעת להישאר קרובה לעבריין המין חיים רמון. בדיוק כמו שלא הפריע לה לדרוש מאולמרט להתפטר אחרי מלחמת לבנון השנייה ולהישאר שרה בכירה בממשלתו כשלא ניאות לעשות זאת. גם על עיי החורבות שהותירה אחריה בקדימה, עם חובות עתק של 34 מיליון שקלים, לא נטלה אחריות עד לרגע זה.
כך נהגה גם כשרת המשפטים. מתפקידה הממלכתי העדיפה, כדרכה, להתעלם - וכל זאת כדי להיטיב עם בעלי העיתון שפירגן לה בכתבות שער ענקיות, והרחיק ממנה כל דבר ביקורת שהיה עשוי להזיק לה.
שתי חוות דעת משפטיות החזיקה לבני ערב קידום החוק. האחת, של היועץ המשפטי לממשלה - חוות דעת שקבעה שאין מקום במדינה דמוקרטית לחוק מעין זה. השנייה, פרי עטם של משפטנים פרטיים במימון מוזס. איזו מהן עמדה אל מול עיניה כשרת המשפטים של ישראל ויו"ר ועדת השרים לענייני חקיקה מטעם הממשלה? כמובן, זו שמיטיבה עימה. ערכי דמוקרטיה? טובת הציבור? תחרותיות בענף התקשורת שסבל משנים רבות של מונופול? הצחקתם אותה. מה כל אלה לעומת המטרה האמיתית והיחידה: קידומה של ציפי לבני.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו