לפני כמה שבועות אמר מני נפתלי שאין לו שום בעיה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, וכי אם יש לו טענה כלשהי, היא מופנית כלפי רעייתו. נו, אז מה בדיוק השתנה כעת? נדמה שאם יש שאלה שהציבור צריך להיות מוטרד ממנה כיום, זו הבאה: מי מפעיל את האדון נפתלי, במטרה אחת - להפיל את שלטון נתניהו והליכוד?
דו"ח המבקר חשף אמנם תמונה לא נעימה של הוצאות מוגזמות במעון ראש הממשלה, אך הדו"ח עצמו אינו כולל המלצות בתחום הפלילי. החשדות לכאורה הם מהחומר הנוסף, האחר - החשמלאי, הבקבוקים, ריהוט הגן. ההתייחסות היא למקרים שכולם קרו, אם בכלל, לפני שנתיים ויותר. אין כאן "פצצה מתקתקת". אז למי בער כעת לפרסמם במלוא העוצמה ובהגזמה מטורפת, חודש לפני הבחירות?
זו אינה שאלה תמימה, ולא סתם רוב העיתונאים והפרשנים בוחרים שלא לעסוק בה. הראשונה שהיטיבה לרמוז על התשובה היא מזל מועלם, עיתונאית "אל־מוניטור", שהתארחה ביום שישי בפאנל "יומן" בערוץ הראשון ואמרה כי "מישהו מפעיל את מני נפתלי", והצביעה על כך שמאחורי נפתלי עומדת מערכת משומנת של יועצים ועורכי דין.
ראש הממשלה כבר האשים את מו"ל "ידיעות אחרונות" ו־ynet, נוני מוזס, כי הוא מריץ את הקמפיין להפלתו. האם ידיו הארוכות של מו"ל ה"בוז'יתון" מסתפקות רק בהבלטת יתר של עדות נפתלי, או שאולי כדאי לשאול אם הוא לא עושה קצת יותר מזה?
ועוד שאלה שלא נשאלה לגבי מני נפתלי היא: כיצד ייתכן שעובד לשעבר במעון ראש הממשלה, ועוד בעל תפקיד, הסתובב במקום עבודתו הקודם, ולפי מה שפורסם - אסף מידע וראיות והקלטות, תוך כדי מה שנראה כפגיעה באמון שניתן בו? ומה עם סעיף שמירת הסודיות, שמן הסתם היה חתום עליו?
תמוהה גם התנהגותו של מבקר המדינה, שנחפז לפרסם את דו"ח ההוצאות, ועכשיו - עומד לפרסם לפני הבחירות גם את דו"ח הדיור. נכון שמחירי הדיור גבוהים מדי; יש מקום לביקורת ולהמלצות. אבל שוב: איפה "הפצצה המתקתקת"? מסקנות הדו"ח ממילא מיועדות לשיפור המצב, ומי שתדון בהן היא הממשלה הבאה. אז למה עכשיו?
המבקר כבר סיפק כותרות לתקשורת, ויש להניח שגם דו"ח הדיור יובלט, כתמיד בהפרזה, אצל נוני מוזס. לעומת זאת, מה שלא מובלט בכלי התקשורת שלו הוא השאלה לאן נעלמה ציפי לבני, מה העמדה שלה ושל בן זוגה ל"רוטציה" בוז'י הרצוג בעניינים החשובים באמת, כמו המאמץ לבלום הסכם רע בעניין הגרעין האיראני, ובכלל - מה הם עשו שמכשיר אותם להיות ראשי ממשלה? מה הרקורד שלהם?
דומה שבמערכת הבחירות ההזויה הזו כלום כבר לא חשוב. המטרה מקדשת את האמצעים. אחרי הכל, אותו מוזס, אותם עיתונאים ופרשנים שעובדים אצלו ובשליחותו ושהיום הם מתחפשים לצדיקי הדור, ניסו לפני לא הרבה זמן להריץ לראשות הממשלה את אהוד אולמרט - שנשלח לשש שנים בכלא לאחר שהורשע בשתי עבירות שוחד. עבורם, אולמרט הוא דוגמה לשלמות. הכל הולך אצל נוני מוזס - העיקר, רק לא ביבי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו