"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"מי מפעיל את מני נפתלי?"

,עודכן

לפני כמה שבועות אמר מני נפתלי שאין לו שום בעיה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, וכי אם יש לו טענה כלשהי, היא מופנית כלפי רעייתו. נו, אז מה בדיוק השתנה כעת? נדמה שאם יש שאלה שהציבור צריך להיות מוטרד ממנה כיום, זו הבאה: מי מפעיל את האדון נפתלי, במטרה אחת - להפיל את שלטון נתניהו והליכוד?

דו"ח המבקר חשף אמנם תמונה לא נעימה של הוצאות מוגזמות במעון ראש הממשלה, אך הדו"ח עצמו אינו כולל המלצות בתחום הפלילי. החשדות לכאורה הם מהחומר הנוסף, האחר - החשמלאי, הבקבוקים, ריהוט הגן. ההתייחסות היא למקרים שכולם קרו, אם בכלל, לפני שנתיים ויותר. אין כאן "פצצה מתקתקת". אז למי בער כעת לפרסמם במלוא העוצמה ובהגזמה מטורפת, חודש לפני הבחירות?

זו אינה שאלה תמימה, ולא סתם רוב העיתונאים והפרשנים בוחרים שלא לעסוק בה. הראשונה שהיטיבה לרמוז על התשובה היא מזל מועלם, עיתונאית "אל־מוניטור", שהתארחה ביום שישי בפאנל "יומן" בערוץ הראשון ואמרה כי "מישהו מפעיל את מני נפתלי", והצביעה על כך שמאחורי נפתלי עומדת מערכת משומנת של יועצים ועורכי דין.

ראש הממשלה כבר האשים את מו"ל "ידיעות אחרונות" ו־ynet, נוני מוזס, כי הוא מריץ את הקמפיין להפלתו. האם ידיו הארוכות של מו"ל ה"בוז'יתון" מסתפקות רק בהבלטת יתר של עדות נפתלי, או שאולי כדאי לשאול אם הוא לא עושה קצת יותר מזה?

ועוד שאלה שלא נשאלה לגבי מני נפתלי היא: כיצד ייתכן שעובד לשעבר במעון ראש הממשלה, ועוד בעל תפקיד, הסתובב במקום עבודתו הקודם, ולפי מה שפורסם - אסף מידע וראיות והקלטות, תוך כדי מה שנראה כפגיעה באמון שניתן בו? ומה עם סעיף שמירת הסודיות, שמן הסתם היה חתום עליו?

תמוהה גם התנהגותו של מבקר המדינה, שנחפז לפרסם את דו"ח ההוצאות, ועכשיו - עומד לפרסם לפני הבחירות גם את דו"ח הדיור. נכון שמחירי הדיור גבוהים מדי; יש מקום לביקורת ולהמלצות. אבל שוב: איפה "הפצצה המתקתקת"? מסקנות הדו"ח ממילא מיועדות לשיפור המצב, ומי שתדון בהן היא הממשלה הבאה. אז למה עכשיו?

המבקר כבר סיפק כותרות לתקשורת, ויש להניח שגם דו"ח הדיור יובלט, כתמיד בהפרזה, אצל נוני מוזס. לעומת זאת, מה שלא מובלט בכלי התקשורת שלו הוא השאלה לאן נעלמה ציפי לבני, מה העמדה שלה ושל בן זוגה ל"רוטציה" בוז'י הרצוג בעניינים החשובים באמת, כמו המאמץ לבלום הסכם רע בעניין הגרעין האיראני, ובכלל - מה הם עשו שמכשיר אותם להיות ראשי ממשלה? מה הרקורד שלהם?

דומה שבמערכת הבחירות ההזויה הזו כלום כבר לא חשוב. המטרה מקדשת את האמצעים. אחרי הכל, אותו מוזס, אותם עיתונאים ופרשנים שעובדים אצלו ובשליחותו ושהיום הם מתחפשים לצדיקי הדור, ניסו לפני לא הרבה זמן להריץ לראשות הממשלה את אהוד אולמרט - שנשלח לשש שנים בכלא לאחר שהורשע בשתי עבירות שוחד. עבורם, אולמרט הוא דוגמה לשלמות. הכל הולך אצל נוני מוזס - העיקר, רק לא ביבי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

איציק סבן

כתב משטרה

כתב "ישראל היום" לענייני משטרה מאז שנת 2008. התחיל את דרכו בתקשורת ב-1993. את דרכו החל ב"מעריב" ככתב בשפלה, ולאחר מכן שימש כתב צבאי ורכז כתבים. בשנת 2001 עבר ל"ידיעות אחרונות", שם שימש כתב באזור לכיש ורצועת עזה, ולאחר מכן כתב משטרה. בשנת 2004, בעת שסיקר פיגוע שבו נרצחו שלושה חיילים בהתנחלות ״מורג״ שבגוש קטיף, נפצע סבן ברגלו מאש שנורתה על ידי מחבל שהסתתר בקרבת מקום. כתוצאה מהירי רוסקה ירכו הימנית, והוא נותר חשוף על הקרקע וזעק לעזרה. תת-אלוף במיל׳ שמואל זכאי, שהיה באותה עת מפקד אוגדת עזה, היה זה שפינה אותו למחסה בקרבת מקום. לאחר שטופל במקום, פונה לקבלת טיפול רפואי בבית חולים סורוקה שבבאר שבע. בבית החולים נותחה רגלו הימנית של סבן, והוא נותר נכה ברגלו. עם זאת, כעבור כחצי שנה של החלמה בביתו, שב סבן לסקר את ההתנתקות מגוש קטיף.

כדאילהכיר