דנמרק תתנער - ותחזור לשגרה

דנמרק בהלם. הקהילה היהודית המפוחדת מבקשת שמירה מוגברת על מוסדותיה, אך שתי התקפות הטרור שאירעו בשבת לא באו בהפתעה. התחושה הכללית היתה שזה רק עניין של זמן עד שהטרור הרצחני יגיע לממלכה השלווה. בעשורים האחרונים הוצפה דנמרק במהגרים מוסלמים שמצד אחד זכו להטבות רבות ונדיבות של מדינת הרווחה ומצד שני נמנעו מלהתערות בחברה הכללית. הם שומרים לרוב בקפדנות על אורח חיים איסלאמי הולך ומקצין; מסגדים הוקמו ואימאמים יובאו ממדינות מחוץ לדנמרק, חלקם ידועים כמי שעוסקים בהטפות דתיות קיצוניות.

זה זמן רב שהקהילה היהודית הקטנה שמתרכזת בבירה קופנהגן מרגישה מאוימת; לפני כחצי שנה, למשל, היתה פריצה לביה"ס היהודי בעקבות מבצע צוק איתן. בשבת האחרונה, לאחר שנודע על אירוע הטרור הראשון, פנו ראשי הקהילה למשטרה וביקשו הגנה מוגברת על בית הכנסת. הדבר אכן נעשה ואף על פי כן הצליח אותו טרוריסט, שמאוחר יותר התברר כי הוא ממוצא פלשתיני, להרוג שומר יהודי ולפצוע שני שוטרים.

רה"מ הדנית הודתה לשוטרים על עבודתם ועל הקרבתם, וכך עשו גם ראשי המפלגות השונות, אולם היה ניסיון מכוון שלא לעסוק בשאלות הקשות כגון איך הצליח הטרוריסט פעמיים לרצוח אזרחים ולפצוע שוטרים ולצאת בשלום. כאשר כתב טלוויזיה בודד ניסה בכל זאת להקשות על רה"מ, היא השיבה כי בניגוד למדינות אחרות (ארה"ב?), "אצלנו אנו לא יורים ראשונים". האמירה הזאת מלמדת היטב כי רה"מ - שאמנם גילתה סימפתיה והזדהות עם הקורבנות, גינתה את האירועים והגיעה לבית הכנסת למחרת מתקפת הטרור - לא מבינה כלל את המצב. לדידה הגישה הנכונה היא להיות פסיבית. ממשלתה של ת'ורנינג שמידט אינה יכולה להודות כי דנמרק, בדומה למדינות מערביות אחרות, נמצאת במלחמה קשה עם גורמים איסלאמיים פונדמנטליסטיים. אבל הכתובת היתה על הקיר: האיסלאם הקיצוני כבר הספיק למצוא אחיזה איתנה בדנמרק. לדוגמה, ביחס לגודל האוכלוסייה, דנמרק היא ה"ספקית" מספר שתיים במערב אירופה של לוחמים לדאעש.

ביום ראשון אמרה ת'ורנינג שמידט ליהודים: "אנחנו לא רוצים לוותר עליכם - אתם חלק חשוב מהחברה הדנית". אך היהודים הדנים מפחדים. בימים האחרונים ניהלתי שיחות עם חברים ומכרים בקהילה, ומעניין לציין כי דבריו של ראש ממשלת ישראל, שקרא ליהודי דנמרק לעלות ארצה, זכו לתהודה חזקה. פעם אחר פעם נאמר לי: הוא צודק. עם זאת, אין לצפות ל"גלי עלייה" מדנמרק. החיים במדינת הרווחה הקטנה טובים ונעימים, ורוב היהודים ימשיכו לחיות בין שני הקטבים של שנאה מוסלמית הולכת וגוברת מצד אחד ותהליך התבוללות מואץ מצד שני.

גם מההנהגה הפוליטית אין לצפות לשינוי משמעותי. המשטרה ושירותי הביטחון יקבלו תוספת משאבים, רה"מ תמשיך להרעיף סימפתיה ודברי עידוד על הנפגעים, תגנה את הטרור ותטען כי דנמרק נמצאת בצד "הטובים", והשינויים או הסקת המסקנות והלקחים יחזיקו מעמד עד הפיגוע הבא. דנמרק לא תנקוט את הצעדים הדרסטיים המתבקשים, כגון הצרת הפעילות האיסלאמית במדינה, ואין לצפות לגירוש גורמים מסיתים או לחלופין לשלילת אזרחותם.

בימים האחרונים אמנם נשמעו כמה קולות אחרים, כגון זה של סגן ראש המפלגה הימנית אספרסן, חבר פרלמנט שנחשב לידיד גדול של ישראל. הוא האשים בצורה מפורשת את הממשלה באחראיות למצב שנוצר עקב מדיניות ההגירה הליברלית שלה. גם העיתון החשוב "יולנדס פוסטן" קורא במאמר מערכת שהתפרסם ביום שני לחשיבה חדשה ומבקש בין השאר להפסיק את הביקורת הקשה נגד ישראל, כי היא נמצאת בצידה של אירופה במלחמתה באיסלאם. אולם בשלב זה אלו קולות בודדים ולא נראה כי המשמעות של המציאות החדשה חדרה לתודעתם של הדנים.