מדד שלילי אינו בהכרח אסון |

מדד שלילי אינו בהכרח אסון

2014 היתה שנה שבה המחירים כמעט לא זזו - כך עולה מנתוני המדד המסכם של השנה, שפורסמו בסוף השבוע האחרון. בסיכום שנתי ירד מדד המחירים לצרכן ב־0.2%, וההערכות הנוכחיות הן כי גם המדדים הראשונים של 2015 יהיו שליליים, וככל הנראה בסיכום השנה נהיה במדד מחירים שנתי נמוך מ־1%. חלק מהחזאים הכלכליים נוטים להעריך יותר לכיוון 0.5%.

הנתונים האלה נמוכים משמעותית מהרף התחתון של יעד האינפלציה שהגדירה הממשלה לבנק ישראל. הרף התחתון עומד על 1% אינפלציה בשנה והעליון על 3%. ואולם נשאלת השאלה: האם מדובר ב"אסון" כזה גדול כאשר המחירים יורדים?

באופן מסורתי, הכלכלנים מכנים מצב של ירידות מחירים מתמשכות כדפלציה. דפלציה מוגדרת ככזאת כאשר המחירים נסוגים מתחת ל־0%, ואם מביטים על סיכום 2014, אפשר להגיד בהחלט שאנחנו בסביבה דפלציונית.

נהוג לראות מצב זה כמצב שלילי. הוא מעיד על האטה בביצועי המשק ועלול לגרום לציבור להאט את קצב הרכישות שלו, ובכך לייצר אפקט מצטבר של האטה בפעילות העסקית, פיטורים, עלייה ברף האבטלה וכך הלאה. עם זאת, בחינה נרחבת יותר של הכלכלה הישראלית מראה שלא חייבים לראות את הדפלציה כבעיה כה חמורה. לפחות לא לפי שעה. ראשית, האבטלה נמצאת ברמות נמוכות מאוד. נכון שיש האטה בקצב הצמיחה של המדינה, אך לא בטוח שנספוג זעזוע בשוק העבודה במשק שהוא מוטה ייצוא. כמו כן, נתוני ביצוע הגירעון של הממשלה חיוביים בסך הכל.

נוסף על כך, מחירי האנרגיה צונחים בעולם, וכן גם מחירי המים בישראל ומחירי החשמל. כל אלה צפויים לתמוך בהמשך ירידות המחירים שמקלות על הציבור. הדבר העיקרי שיכול לדחוף את המחירים כלפי מעלה הוא במידה מסוימת ההעלאה של רף שכר המינימום.

אסור להתעלם מנושא חשוב שנובע מהמחאה החברתית. המחאה היתה על מה שנתפס כ"יוקר המחיה" בישראל. והנה, כשיש מדד מחירים לצרכן שלילי, כמעט איש מאנשי המחאה לא מתרצה ולא אומר מילה טובה על עצירת ההתייקרויות במשק.

צריך לתת קרדיט ולציין שחיסול האינפלציה הוא גם הצלחה של המחאה עצמה, שכן אף שזו התרחשה כבר לפני שלוש שנים וחצי, היא שינתה דפוסים עמוקים בהתנהלות הצרכנית של הציבור. אנחנו רואים זאת בעיקר ברשתות המזון. הציבור עושה חשבון ולא קונה ביוקר דברים מיותרים. כלומר כן - יש פה הפנמה של כללי צרכנות נבונים ואחראיים יותר. נותר עניין מחירי הדיור שאותו צריך לפתור רק על ידי הגדלת היצע הדירות, וחלילה לא באמצעות פתרונות של דיור ציבורי, כשהממשלה בונה סלאמס־לעתיד.

אבל בסופו של דבר, המדד השלילי בסיכום 2014 הוא לא בהכרח דבר שלילי. הצריכה הישראלית היא לא הגורם המוביל את המשק אלא הייצוא לשווקים זרים, והוא לא מושפע מהדפלציה. הקיפאון במחירים במצבו הנוכחי מטפל בצורה יעילה ביוקר המחיה. אך חשוב לעקוב ולראות שהוא לא מפתח משבר כלכלי. ולדואגים, אל חשש - במקרה חירום, ממשלות ישראל יודעות לייצר התייקרויות בנקל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר