הביזיון של גלנט

יואב גלנט, אלוף במילואים ומועמד לתפקיד רמטכ"ל צה"ל, הפך את עורו במהירות שיא, ובתוך ימים ספורים הצטרף ללהקת פוליטיקאים קצרי ראות ומחוסרי אחריות, שרואים לנגד עיניהם אינטרסים פוליטיים צרים ובלב חפץ מוכנים לייצגם. ייצוג שפוגע בביטחון המדינה, בטוהר הנשק ובמעמדו של צה"ל בחברה הישראלית. גלנט התחבר לשורה מתארכת והולכת של לשעברים בצה"ל, בשב"כ ובמוסד שלאחר סיום תפקידם זורקים אבני קלע מצופים בציניות וברשעות באותם ערכים שבשמם שירתו את המדינה שנים רבות.

טענה במפורש או במרומז כי פעולת חיסול כפי שנעשתה ברמת הגולן, קשורה בדרך כלשהי למערכת הבחירות, הזויה בעליל. צה"ל אינו צבא של הימין או השמאל, תפקידו להגן על אזרחי המדינה בימי בחירות כמו גם בין בחירות לבחירות. פעילות כפי שבוצעה כנגד אויביה הקשים והרצחניים ביותר של מדינת ישראל, דורשת חודשים ולעיתים שנים עד לאותו רגע שבו כל הנתונים מתלכדים לכדי אפשרות הביצוע. רגע הביצוע מנותק לגמרי משיקולים פוליטיים.

מי שטוען שצה"ל מתזמן את פעולותיו על פי צרכים פוליטיים, פוגע באמון הציבור בצבא. בראיון שנתן בטלוויזיה, גלנט מאשים למעשה את רא"ל בני גנץ, הידוע כמפקד שקול וזהיר, בשיתוף פעולה עם פוליטיקאים, בביצוע פעולת ראווה פוליטית. האשמה שהיא אולי נקמה קטנה במתחרהו על תפקיד הרמטכ"ל.

מאז הקמתה מצויה מדינת ישראל במערכה מתמשכת על זכותה להתקיים במזרח התיכון הסוער. הנהגת המדינה מחויבת בכל עת לפעול על פי האינטרסים הקיומיים של המדינה, ימי בחירות אינם ימים שבהם ההנהגה מפסיקה לממש את חובתה כלפי האזרחים. נדרשת מידה גדושה של עליבות לבקר את ההנהגה במימוש אחריותה.