הפסד בשתי דקות

זה התחיל ונגמר בדיוק כפי שאוהדי הפועל ירושלים חששו. מטווח שלשות, האלי־הופים וסלי מומנטום של הצהובים, המשך ישיר ליכולת המרשימה מול ברצלונה. ביציע הירושלמי התקשו להבין כיצד לכל הרוחות קבוצתם ירדה להפסקה ביתרון. קוראים לזה סינדרום יד אליהו: גם כשאתה מוביל, אתה בחרדה מתמדת. לפי תוצאת הסיום, החרדה הזאת מוצדקת.

הקהל של הפועל ירושלים כנראה מקשיב כשמזהירים אותו, ונמנע מקללות ה"תתאבד" לעברו של שמעון מזרחי. האלטרנטיבות לא היו יותר נעימות: "שמעון מאפיונר" והנפת שלט "שמעון מזרחי הוא רודן", אבל במהירות שלא תבייש את ג'רמי פארגו בפאסט ברייק, הגיעו כוחות האבטחה והחרימו את השלט. העימות בין האוהדים למאבטחים נמשך גם אחרי תום המשחק. לא היו נפגעים ולא נגרם נזק, גם לא למורל של האורחים, שהמשיכו לעודד גם דקות ארוכות אחרי הסיום.

למרות תוצאת המשחק, היה יפה לראות את הלחימה של שחקני ירושלים. האדומים ספגו כל כך הרבה ביקורת בשבועות האחרונים, וביקורת מוצדקת, אבל אמש הם הציגו, אולי לראשונה העונה, משחק לחימה בלתי מתפשר, לפחות במחצית הראשונה. לחצי השני זה לא הספיק, אולי בגלל הספסל הקצר.

בסופו של דבר, המשחק ברח לירושלים בגלל שתי דקות. שתי דקות איחור של המאמן דני פרנקו בלקיחת פסק הזמן באמצע הרבע השלישי, ושתי דקות איחור בהכנסתו של טיוואן מקי האנרגטי במקום ברייסי רייט התשוש. נתון הפלוס-מינוס משקר במקרה של מקי: איתו, ירושלים היתה במינוס 24, אבל הוא נכנס באמצע הסחף ולא יכול היה לעצור אותו. למזלו הרע, יד אליהו הוא אולם שבו פיגור שש הופך ל־13 מהר יותר מאותם מאבטחים.

לראשונה זה זמן רב, ליאור אליהו, שהציד משחק מצוין, יצא בחמש עבירות. אמנם נדיר, אבל לא מקרי: אליהו של העונה מציג את ההגנה שכל מאמניו דרשו ממנו לאורך כל הקריירה, אבל לא קיבלו, אפילו לא הקשוחים שבהם. דווקא תחת פרנקו, שלא נחשב למאמן תובעני שמהלך אימה על שחקניו, אליהו מציג הגנה, חסימות, גוף וריבאונדים - כל הדברים שלא ממש אפיינו אותו עד כה.

כשיצא החוצה, ספג מספר 8 בשחור שריקות בוז צורמות מהקהל הצהוב, אבל החזיר בנשיקה שהעיף לאוויר לכיוון האוהדים האדומים, אי שם בתקרת ההיכל. אליהו כבר לא גר ביד אליהו.

ועוד מילה גם על הקהל הצהוב: מה יהיה עם ההרגל המגונה הקבוע? גם אתמול לא מעט אוהדים מיהרו לעזוב את האולם, כי המשחק כבר היה גמור. האירוניה היא שבדיוק באותם שניות, מי שכן נשאר שר לאוהדי ירושלים "יאללה הביתה". נתראה בגמר הגביע?