את האיסלאם זה לא מצחיק

אחרי מתקפת הטרור האחרונה בפאריס הגיע הזמן שהאירופאים יבינו כי יש להילחם נגד מובלעות הטרור האיסלאמי ביבשת שלהם ובמזרח התיכון, ולא להתעלם בשל "תקינות פוליטית" מסיכוני האיסלאם הרדיקלי.

מצד אחד, היינו עדים לפגיעה שנויה במחלוקת בשליח האיסלאם באמצעות קריקטורות, ובהתעקשות להוציא בעקבות הפיגוע ב"שארלי אבדו" קריקטורה נוספת המתפרשת, ולו סובייקטיבית על ידי המוסלמים, כפגיעה ביקירם של יותר ממיליארד וחצי מאמינים. מנגד, נמנעו הצרפתים תקופה ארוכה מהגדרת חיזבאללה כארגון טרור והוציאו לאחרונה את חמאס, הקורא בגלוי להשמדת ישראל ושותף לממשלת פלשתין המאוחדת שבה הם תומכים כ"מדינה", מרשימת ארגוני הטרור.

הטענה כי העיתון פוגע "באורח שווה" גם בדתות אחרות, אינה מעניינת את המוסלמים, הסבורים ממילא שמאז מוחמד אין הדתות האחרות רלוונטיות. מכיוון שכך לא זו בלבד שהקריקטורות הללו לא ריפו את ידי הטרוריסטים האיסלאמים, אלא שהפגיעה המחודשת בנביאם נגעה בעצביהם החשופים ויצרה מוטיבציות נקם בקרב נידחיה הנחותים של החברה האיסלאמית ודחף עז להצטרף לארגוני הטרור.

דומה כי עורכי "שארלי הבדו" ששרדו את המתקפה התכוונו להפגין כי עיתונם ימשיך באומץ בשליחותו הציבורית. הפרסום החוזר של קריקטורה, הכוללת את רישומו ההיתולי של מוחמד, נועד לשמור בעיקשות וללא מורא על ערכי החירות, הפלורליזם וחופש הביטוי בצרפת. במסגרת זו הציגה הקריקטורה את שליח האלוהים נוטף דמעות כשהוא מזהה עצמו במילים "אני שארלי" ומעליו הכיתוב "הכל נסלח".

פרסום זה נעשה חרף ניסיונות ההפחדה של פעילי הטרור האיסלאמי ולמרות אזהרות מנהיגים ואישים איסלאמים אחרים בצרפת ובעולם. אלא שבפועל יצא העיתון המתריס בגירסה רופסת ומעליבה של מוחמד, ששיקפה במסריה האבסורדיים דווקא חולשה. לעין המתבונן כוללת הקריקטורה שני מסרים שקריים: הראשון מציג את מוחמד עם הכיתוב "אני שארלי", אך בפועל לא הוא ולא מאמיניו מזהים עצמם עם העיתון העוין. השקר השני מצוי בסיסמה שמעל ראשו, שלפיה "הכל נסלח". זהו שקר חנפני וחצוף. קרובי הקורבנות לא סלחו לרוצחים, וודאי שלא קורבנותיהם היהודים. מיהו כאן בעל המנדט לסלוח - צרפת? עורכי העיתון החדשים? או אולי מוחמד שסולח למאמיניו על מעשיהם?

חרף מסרי החנופה והסליחה התקבלה גם הקריקטורה החדשה כפוגענית וכמקוממת. חלק הארי של המוסלמים בעולם אינו מבין ולא חווה חופש ביטוי. מרביתם סובלים מעוני, מהדרה ומרגש נחיתות, וחרף האפולוגטיקה הצרפתית הנאורה יפרשו גם בעתיד קריקטורות שכאלה כאבן הפוגעת בציפור נפשם ללא סיבה. המסר הצרפתי המתרפס נדחה. שלל הגינויים, האיומים וההפגנות האלימות בארצות ערב ובאירופה ומטר האזהרות שהגיעו ממנהיגי העולם הערבי והאיסלאמי, כמו גם ממנהיגי הטרור האיסלאמי העולמי, להופעתה של הקריקטורה השנייה של מוחמד, הם עדות לכך. האירופאים חייבים להפנים כי ארגונים כגון חמאס, דאעש, אל־קאעידה וחיזבאללה מחסלים בנשק ובתחבולה, ולא בקריקטורות סרות טעם.