גסות־הרוח של "ידיעות אחרונות"

במתקפה הבוטה אתמול על ראש הממשלה בנימין נתניהו בעיתון "ידיעות אחרונות" שברה סימה קדמון שיאים של ניבול פה וגסות רוח. חשוב לבקר נבחרי ציבור, כולל כמובן את ראש הממשלה, להצביע על מחדלים ולהציע אלטרנטיבות. ואולם גם ביקורת קשה או שטחית, אמיתית או מוזמנת, ישרה או עקומה, צריך שיהיה בה מינימום של אנינות טעם, יושרה וכבוד אנושי. שפת ביבים דוגמת סוחר בקרן רחוב שמוכר שעון מזויף, שקרן, לא הייתי קונה ממנו מכונית משומשת ועוד, מעידה עדות קשה על מי שמשתמש בה.

כמו בגן ילדים, כשנגמר הוויכוח הענייני, עבר העיתון באמצעות כמה מבכירי כותביו להטחת עלבונות אישיים. חיקוי דל לסגנון נאצותיה של ציפי לבני. תחת הכותרת "רק לא ביבי" העיתון מרשה לעצמו לזלזל הן בראש הממשלה והן באינטליגנציה של בוחרי ישראל.

בכתבה התברר שנוסף על בנימין נתניהו, יש בעיה בבוחריו. כל מי שמצביע נגד נתניהו חכם ואלה שתומכים בו מטומטמים. כבר במהפך של 1977 העלה השמאל הצעה להחליף את האזרחים. אך מה לעשות שאזרחי ישראל חופשיים ותבוניים, ולא קונים את המניפולציות העיתונאיות. על חופש הבחירה והתבונה העיתון לא מוכן לסלוח.

הסגנון המשתלח מבטא תהליך עמוק הגובל באיבוד עשתונות. כבר זמן רב ש"ידיעות אחרונות" מנסה לייאש את אזרחי ישראל ולהשחיר את חייהם. משנכשל במשימתו כותבים בעיתון נתקפו בפניקה שמקורה בייאוש עמוק. ייאוש שפוגם בשיקול הדעת וגורם לאובדן שליטה.

בעיתון כנראה כבר צופים שהבוחרים גם הפעם יעדיפו חזון ציוני, כישרון, נחישות, יכולת עמידה וגאווה לאומית על פני סיסמאות ריקות, חוסר יכולת בניהול מו"מ, חולשה ואופורטוניזם רעיוני. מאמץ של שנים ב"ידיעות אחרונות" נגד נתניהו והימין טובע בים, ושם מקוננים ומכפישים.

אהוד אולמרט, יקיר העיתון, מסובך עד צוואר בעבירות פליליות חמורות; גבי אשכנזי, התקווה החליפית, התרחק מעין הציבור; אביגדור ליברמן, שהוצג לאחרונה בעיתון כבעל חזון מדיני מרחיק ראות, מחפש את יד ימינו שנבלעה בחדרי החקירות; משה כחלון מחפש שותפים במצפה כוכבים ולא מתרומם בסקרים; יאיר לפיד, מבוגרי העיתון, מתקשה להחליט את מי ישאיר בכנסת לאחר שאיבד כמחצית מכוחו; צמד הרוטציה יצחק הרצוג וציפי לבני לא נתפסים כאלטרנטיבה אמיתית. אז כל שנשאר הוא "רק לא ביבי".

"ידיעות אחרונות" איננו בעד הימין או בעד השמאל ואפילו לא בעד המרכז. האינטרסים הכלכליים מעל לכל. טובת המדינה, כבוד האדם וערכי היסוד של החברה הישראלית כנראה כבר לא נחשבים דיים. התשובה תינתן על ידי האזרחים בבחירות הקרובות...