זו לא שאלה של הסכמה

במרבית הפרשיות הנחשפות בתקשורת בנוגע לניצול קטינים וקטינות בזנות, מעורב גורם בכיר, מפורסם, בעל מעמד חברתי ומקצועי, דוגמת אלו שהתפרסמו בימים האחרונים - "פרשת מנהל קבוצת הכדורגל" ו"פרשת הקצין הבכיר".

אבל אלו למעשה אינן "פרשיות", אלא רק דוגמאות בודדות למה שאנחנו, בעמותה, מכירים כתופעה רחבה הרבה יותר. תופעה זו, על פי הערכות, מונה מאות עד אלפי בני נוער, צעירות וצעירים, המנוצלים בזנות בישראל, ובחישוב מהיר מדובר בכמה עשרות אם לא מאות אלפי לקוחות, צרכני מין או בשמם הלא מכובס - עברייני מין - שמסתובבים חופשי בינינו, ולרוב אין להם לא שם ולא פנים.

תופעה זו של ניצול קטינים בזנות וצריכת מין מקטינים ומקטינות - אף שלציבור נראה כי היא תופסת את הכותרות באופן תכוף - סובלת מתת־דיווח מכיוון שלאף אחד מן המעורבים בה אין אינטרס לדווח עליה: לא לגברים שצורכים שירותי מין מקטינים ולא לבני הנוער עצמם, אשר לרוב אינם תופסים את עצמם ככאלה שעוסקים בזנות ואפילו לא ככאלה שמנוצלים.

נהפוך הוא, פעמים רבות בני הנוער בזנות שאנחנו, בעמותת עלם, פוגשים, טוענים שהם עצמם מנצלים את אותם מבוגרים, היות שתמורת אקטים מיניים אותם גברים מוכנים לשלם כסף או לתת מתנות שוות ערך כסף. במקרים של גברים בעמדות כוח ופרסום נפוצים גם אקטים מיניים תמורת כוח ומעמד חברתי, ולכן כל אותם בני הנוער יוצאים בתחושה של רווח ולא של הפסד או ניצול.

על פי הדין הישראלי, "לקוחו של קטין" הוא מי שקיים יחסי מין עם קטין או עם קטינה תמורת כסף או שווה ערך כסף ודינו שלוש שנות מאסר. אמנם העונש הגזור לעבירה זו אינו משקף נאמנה את חומרתה, אבל עדיין אין חולק כי זוהי עבירה פלילית.

המשותף לכל אותם מקרים אשר בכל זאת נחשפו הוא עבודת משטרה יזומה ומאומצת, בשילוב תודעה חברתית ותקשורת ערנית. אלה לא מוכנות עוד להתחבא מאחורי מסך של טיעונים משפטיים מופרכים, שכל מטרתם היא להסיט את הדיון מעניין צריכת המין לעניין של קיום יחסי מין בהסכמה בין מבוגרים לקטינים.

שימת הדגש על ניצול יחסי הכוח, המעמד והכסף או האתנן, מייתרת את שאלת ההסכמה או אי ההסכמה לקיום יחסי המין הללו ומכניסה אותם לקטגוריה של ניצול קטינים וקטינות בזנות. בשתי הפרשיות הנוכחיות עלה כי הקטינים הכירו את אותם הגברים דרך האינטרנט, וכבר בשלב הזה נדלקה נורת אזהרה מהבהבת משום שמי שמכיר את תופעת הזנות בקרב בני נוער יודע שזירת האינטרנט היא אחת הזירות הפופולריות שבהן מתבצעת הזמנת שירותי מין מקטינים וקטינות.

דוגמה לכך היא אתרי היכרויות ורשתות חברתיות, שבהם בני נוער בזנות נמצאים הרבה משעות היממה, וצרכני המין אשר להם עדיפות ברורה לבני נוער ולצעירים יודעים זאת גם כן. לכן שם מתבצעות הרבה מעבירות הזנות כלפי קטינים וקטינות. טוב עשתה המשטרה כשעצרה לבדוק היטב כבר בשלב הזה, ובפרט כשמדובר בגברים בעלי סמכות, מעמד חברתי או מקצועי, דוגמת עפר צברי והקצין ששמו טרם פורסם בציבור.

טוב יעשה הציבור אם יבין שאסור בשום אופן לקבל תופעות מסוג זה בשלוות נפש, וכי יש להוקיע קיום יחסי מין בין מבוגרים מנצלים לבני נוער, אפילו במקרים שבהם בני הנוער עצמם יביעו הסכמה ואפילו אם יגידו שזה מרצון. זאת משום שבעבירות מין כלפי קטינים וקטינות אין נפקא מינה לעניין ההסכמה או לרצון. זוהי עבירה ברמה הפלילית, אבל קודם כל ולפני הכל ברמת החברה המוסרית שאנחנו רוצות ורוצים לחיות בה.

הכותבת היא ראש תחום קצה ונערות בעמותת עלם לנוער בסיכון