אביגדור ליברמן נחשב פעם "האיש החזק" בפוליטיקה הישראלית, וכעת תש כוחו. הדור השני של עולי ארצות חבר המדינות כבר לא צריך תעמולה ברוסית, הוא מבין עברית מצוין ונקלט להפליא. בבוקר, באוטובוס לת"א, אני פוגש חיילים שמשרתים ביחידת העילית של המודיעין. לפי שאריות המבטא אפשר לזהות את ארץ מוצאם, שפתם עברית תקנית ואפילו הבדיחות שהם מספרים לא מותירות ספק - הם התחברו לתרבות הישראלית ואינם צריכים עוד דובר רוסית שייצג אותם בכנסת.
מצביעי ישראל ביתנו חוו עם כלל הישראלים את החוויה המטלטלת של פרשיות אולמרט. הם עזבו מדינות שבהן השחיתות היתה חלק מתרבות שלטונית מקובלת. הם לא פיללו שיבוא יום ומדינת ישראל, הבית שאליו הגיעו אחרי מסע ארוך של גלות וניתוק, תזכיר להם את המקומות שאותם עזבו. הם, כמו שאר אזרחי ישראל, הפנימו את הסכנה שבשחיתות ודורשים תיקון מידות, ומייד.
בשנה האחרונה הוברר כי הציבור בישראל מצפה מנבחריו לניקיון כפיים ואינו זקוק לפסקי דין מרשיעים או להחלטות סופיות של ביהמ"ש העליון. כמו בכל מדינה מתוקנת, מספיק חשד סביר לפגיעה בטוהר המידות על מנת לשלול את זכותו של אדם למשרה ציבורית בכירה. המבחן אינו פליליות המעשה, אלא מוסריותו ותקפותו הערכית. יואב גלנט, קצין מוכשר שהיה מתאים מקצועית להיות רמטכ"ל, לא התמנה לתפקיד על רקע חשדות לחריגות בנייה. מועמדים לנשיאות המדינה נדרשו לגלות את מספר הדירות שיש להם ולספק הסברים להסכמים, שהיו או לא, עם עוזרות בית. הרשימה האופטימית של ניקוי האורוות הולכת ומתארכת.
מצביעי ישראל ביתנו מבקשים הסברים על מיליוני הדולרים שנקשרו בשמו של ליברמן ולא נבחנו עד תום עקב פטירת עדים ואי כשירות רואת חשבון. איש ציבור לא יכול לשמור על זכות השתיקה, גם לא יצחק הרצוג. עליו לתת הסברים משכנעים, אם לא בביהמ"ש לפחות לבוחרים. משלא נעשה כך, עננה ממשיכה לרחף. איש לא מאשים את ליברמן בפלילים, חזקת החפות קיימת, אך בו בזמן זכות הציבור לדעת פרטים שנוגעים לניקיון כפיים.
לאנשי הציבור בישראל יש מפלט אחד בטוח מבעיות בנושאי טוהר המידות. את המפלט הזה הכירו היטב אריאל שרון ואהוד אולמרט. מבצעים פנייה חזקה שמאלה - ואז התקשורת מוכנה לתת מטריית הגנה, מצטרפת לחגיגת ההסתרה ונמנעת מלהקשות קושיות. הפעם אל התקשורת הצבועה באדום בוהק יצטרפו גם ארגונים ועמותות שבדרך כלל נושאים ברמה את דגל שלטון החוק. הפעם הם ישתקו, שהרי תחת הסיסמה "רק לא ביבי" וסוף שלטון הימין אפשר להכשיר כל מעשה. המטרה הנלוזה הזו מקדשת את כל האמצעים.
אביגדור ליברמן, אדם חכם ונבון, הבין את הצורך שלו בהגנה אווירית והודיע בשער בת רבים ששלום העם חשוב משלמות הארץ ושהוא מוכן ללכת לקואליציה עם ציפי לבני ועם יצחק הרצוג. מי שהיתה פעם גברת ניקיון, תגלה גם בעניין הזה גמישות מופתית.
החשש הכבד שלי הוא שגם אריה דרעי מאותן סיבות יאמץ את הפנייה שמאלה. את "הזכאי זכאי" של הרב עובדיה יוסף זצ"ל יחליפו עמותות השמאל.
ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
