מה קורה לפרלמנטים באירופה? הם אינם דנים בטיפול ב־10 מיליון סורים מגורשים מבתיהם, במיליוני האפריקנים הסובלים ממלחמות ומרעב, במצב הנוצרים או היזידים בארצות האיסלאם, באנדרלמוסיה בלוב ובעיראק או בהפיכה במצרים? דווקא בהכרה במדינה פלשתינית בצורה חד־צדדית, בניגוד לרוח אוסלו שדגלה בהכרה זו במסגרת משא ומתן? מה מביא אותם לכך? אפשר למנות שלוש סיבות עיקריות - שתיים קשורות לאיסלאם ואחת לאנטישמיות המערבית.
הסיבה הראשונה היא הצורך לרצות את המצביעים המוסלמים הרבים הגרים במערב אירופה. סיבה נוספת היא הרצון לרצות את המדינות המוסלמיות העשירות, המשקיעות הון עתק בכלכלת המערב. רוב המהגרים ורוב המדינות המוסלמיות העשירות שונאים את ישראל שנאה עזה. שנאה זו באה לידי ביטוי בהפגנות ההמוניות ברחובות הערים הגדולות של אירופה, כמו בפאריס שבה צעקו השנה: "יהודי, הסתלק, צרפת אינה שייכת לך!", "ישראל, הסתלקי, פלשתין אינה שלך!" ובעלייה החדה של תקיפות על רקע אנטישמי. היא גם באה לידי ביטוי בספרי הלימוד ובדרשות במדינות מוסלמיות עשירות כמו ערב הסעודית.
איך הפכו המהגרים המוסלמים לגורם כה משפיע? הבעיה המרכזית של אירופה כיום היא שיעור הפריון הנמוך מאוד של הנשים, מצב שיוצר "ואקום" הקורא להגירה המונית. ואכן מהגרים רבים, בפרט ממדינות מוסלמיות, מגיעים למדינות אלה. המוסלמים הולכים ומהווים לשון מאזניים בבחירות ארציות ואזוריות. בבחירות האחרונות בצרפת יותר מ־90% מהמוסלמים הצרפתים הצביעו בעד הנשיא פרנסואה הולנד, והם הביאו לזכייתו בבחירות.
הסתכלו, למשל, היטב על חולצתו של הכדורגלן ליאו מסי מברצלונה. נותנת החסות של קבוצתו היא Qatar Foundation, המנוהלת על ידי אשתו של אמיר קטרי, ממשפחה שגם ייסדה את אל־ג'זירה. האמירויות גם מממנות אוניברסיטאות רבות במערב, במיליוני דולרים כל אחת - כגון הרווארד, ג'ורג'טאון, אוקספורד, מוסקבה ועוד.
מקור השנאה של המוסלמים עמוק ושורשי: עבור האיסלאם האורתודוקסי, היהודים הם האויבים הראשיים של דתם. היהודים הם שרצחו את הנביא מוחמד (סירת רסול אללה), והם עתידים להילחם את המלחמה האחרונה נגד המוסלמים ערב היום האחרון של ההיסטוריה (צחיח מוסלים). בהקמתם מדינה על חלק מדאר אל־איסלאם, הם עשו פשע משולש: שליטה זרה על חלק מארצות האיסלאם, שליטה של זרים על מוסלמים, ומרידה בגורלם שהוא להיות מושפלים (קוראן, 9/29). ולכן יש חובה דתית על כל מוסלמי (פרצ' עין) לחסל את המדינה היהודית. ובאירופה יש שיא בפריחת הדתיות בקרב המוסלמים: כך בצרפת 70% מהם צמים ברמדאן, ורק 14% רואים עצמם צרפתים יותר ממוסלמים.
הסיבה השלישית, כאמור, היא שנאת היהודים במערב. היא השתוללה בגלוי מסוף המאה ה־19 ועד לסוף מלחמת העולם השנייה. לאחר בושה זמנית מזוועות השואה, היא שוב מרימה את הראש, בעוד הנושא הפלשתיני מאפשר להכשיר את השרץ. בשנים האחרונות, לצד רוב מוחץ המביע עמדה אנטי־ישראלית, יש אינטלקטואלים מערביים שכבר אינם מסתירים את שנאתם ליהודים ולא רק למדינת ישראל. לדוגמה, הצרפתי אלן סורל, שהקים תנועה פוליטית שמטרתה להילחם בציונות, הורשע השנה בהסתה נגד הקהילה היהודית של צרפת.
אין עדיין לתופעות אלה השפעה על הייצוא הישראלי לאירופה, אך תעשיינים רבים מפחדים מתופעת "בקבוק הקטשופ", כלומר שיתפשט בבת אחת חרם על מוצרים ישראליים שיביא גם לאי־חתימת חוזים עם חברות ישראליות. או אז ישראל לא רק שתבודד מדינית, אלא גם כלכלית.
על הממשלה להפנים את תמורות העומק השליליות באירופה ולהילחם בכל המישורים בהשפעת השילוב בין האנטי־ציונות הגולשת לבין אנטישמיות של גורמים איסלאמיים והאנטישמיות המערבית המסורתית. עליה גם לפתח במהירות את שוקי המזרח הרחוק, הנטולים מסורת שנאה ליהודים.
הכותב הוא מומחה לאיסלאם, מחבר הספר "ג'יהאד, בין הלכה למעשה"
