רוח רעה נושבת על פני המזרח התיכון. צונאמי ענק של אלימות וטרור איסלאמי נושא על משבריו את שרידי מדינות ערב שנתרסקו, ואל מול השברים המשוננים שטה הדוגית הישראלית. רוח אין במפרשיה ומנועה משווע לפחם. מלחיה ערים ומסוכסכים, מתעלמים מאותות האזעקה ועוסקים בהרס עצמי. ממש כמו בימי הבית השני, שבו שרפו היהודים זה לזה בעת המצור הרומי על ירושלים את מחסני המזון, עוסקים מלחי הדוגית בחבלות המאיימות להטביעה. בהיעדרו של יונה הנביא שישליך עצמו שוב לים כאחראי לתפקוד הכושל, הושלכו המלחים המורדים ממפלגות הקואליציה אל הים הגועש, חלקם ללא מצוף.
ואכן, לנוכח הצונאמי המקציף ניהלו חברי ממשלת ישראל ויכוחים הרסניים, כגון משאבי מע"מ 0% מול תקציב הביטחון. משול הדבר למלחים המזינים בפחם את המנוע המדשדש, שאינם שועים לקברניט שבגשר המכוון את העוצמה ואת כיוון הספינה. כך, חברי הקואליציה, כנגרי הספינה האמורים לתחזקה, חיבלו בה ונקבו בדופנותיה. כיצד יידעו נוסעי הספינה מה ערכם של נגריה אלמלא נִבְעה בה חור? מה ערכו של כבאי בלא אש?
הימאים החובבים הציפו את הספינה בסוגיות הרסניות שהזכירו את הוויכוח בין ממלכת הגמדים ליליפוט לממלכת בלפוסקו בשאלה אם יש לשבור את הביצה מצידה הצר או הרחב... ובעוד הצונאמי מקציף מכותיו בספינה הרעועה, שניווטה עד כה בהצלחה את דרכה לפי מגילת העצמאות, קדחו מלחי הדוגית הישראלית חור בדופנותיה באמצעות חוק הלאום שמנתב לעברנו את פרץ זעמם של המיעוטים בישראל והעולם כולו, וקדחו חבריהם במקדח ההתנחלויות שחוללו ניכור בינ"ל. שותפיהם קדחו "נקבים וחלולים" בשלד הדוגית על ידי פרובוקציית התפילה בהר הבית ואיחדו נגדנו את האיסלאם העולמי המסוכסך.
הקברניט, שניסה לרצות את צוותו המורד, המושך בטירוף בהגאי הדוגית ימינה, להתרסקות בטוחה על מצוקי מדינת הלכה גזענית יהודית, מצור בינ"ל (ואמריקני) וקמפיין איסלאמי, נאלץ להשליך חלק מצוותו לים, בעוד המצפן המבולבל מצביע על שרטוני ענק קרבים ובהם סכנת המדינה הדו־לאומית - מימין, או אימת מדינת הטרור הפלשתינית בתמיכה בינ"ל בגדה המערבית - משמאל.
חמאס הכריז שפיטורי השרים נובעים מתבוסת ישראל. מעומק הריסותיו הוא ניזון מהמהומה כמלט לבניית מורל גיסותיו. באווירה של קרבת מלחמת גוג ומגוג מתעודדים הפלשתינים, ובייחוד חמאס, מהוויכוחים על תקציב הביטחון, הכלכלה המידרדרת, הביקורת הפנימית על הישגי המלחמה, התנצחויות גורמי המודיעין על היעדר ההתרעה ומחדלי המלחמה. בתפיסתם, היהודים הם עדה דתית פחדנית ומסוכסכת, שאינה ראויה למדינה.
אנשיו הסרבנים של אבו מאזן מעודדים מהתמיכה בהקמת מדינה פלשתינית בצרפת, באנגליה, בספרד ובשבדיה תוך כדי "עקיפת המו"מ הישיר". בהתייחסו להקדמת הבחירות אמר שר החוץ הפלשתיני ריאד אל־מאליכי כי לא תהיה להן כל השפעה - לא על הפנייה הפלשתינית למועצת הביטחון של האו"ם, שתתבקש לקבוע מועד להקמת מדינה פלשתינית, ולא על מועד הפנייה. לדבריו, הכנסת הבאה עלולה להיות "קיצונית יותר", ולכן האפשרות להתקדם בתהליך המדיני אינה נראית באופק.
ערביי ישראל רואים עצמם כשחקן המרכזי בבחירות הקרבות. רבים חשים מאוימים על ידי הימין שיזם את חוק הלאום, המחמיר, לשיטתם, את אפלייתם ופוגע במאמצים לשוויון. יש שהקצינו בשל מגמת השינוי בסטטוס־קוו הדתי בהר הבית, וחלקם מפרשים את אירועי כפר כנא ואבו סנאן ככוחנות שלטונית גוברת. לנוכח קריאות הימין לסיפוח המשולש לרש"פ גברה הזדהותם הלאומית עם הפלשתינים על חשבון "ישראליותם".
נראה כי אימת אחוז החסימה תוביל את ערביי ישראל להרכיב רשימה מאוחדת, כולל איסלאמיסטים, ולקוות לתסריט שבו יהיו לשון מאזניים להרכבת ממשלת שמאל. במקרה כזה, מובן שגם לא יהססו לדרוש תפקידי שרים. מצד שני, אם לא "בפנים", הדרך "החוצה" תהיה בדלנות, אוטונומיה ותביעה להגנה בינ"ל.
ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
