"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הולכי רגל: קנס או לא - קבלו אחריות

,עודכן

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה בתחילת השבוע את הצעת החוק האוסרת על הולכי רגל שימוש בטלפון נייד ובמכשירים המחוברים לאוזניות בעת חציית הכביש במעבר חצייה. ההסבר להצעה הוא העובדה שהשימוש במכשירים האלה מגביר את הסכנה להולכי הרגל. אני לא יודעת מה איתכם, אבל בהקשר קוגניטיבי בכל פעם שאני צועדת עם הסלולרי במעבר חצייה ורואה שוטר בזווית העין, אני נאלמת דום. משהו מרגיש לי לא בסדר, כמו נהגת שנוסעת בכביש ואוחזת בסלולרי. והנה, יכול להיות שעכשיו יהיה לנו באמת ממה לחשוש, כי אם אנחנו לא מבינים לבד שזה מסוכן, אולי החוק יעזור.

יהיו שיטענו שיש כאן פגיעה בפרטיות: איך שוטר יכול לצוות עלי להפסיק לשמוע מוסיקה כשאני חוצה את הכביש, או לא לשלוח הודעת טקסט כשהרמזור במעבר החצייה ירוק? אבל גם אם החוק יעבור וגם אם לא, מטרתו להגן עלינו והגיע הזמן שנתעורר ונריח את הקפה, ולא רק נצלם אותו באינסטגרם. יותר מ־70 אחוזים מתאונות הדרכים בישראל מתרחשות בדרכים עירוניות. מספר הולכי הרגל שנהרגים בתאונות דרכים בישראל הוא מהגבוהים בעולם והוא עומד על 33 אחוזים, על פי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. נתון מבהיל לכל הדעות.

אנחנו קבורים בתוך הסלולרי שלנו בעבודה, בבית ובעיקר כשאנחנו מסתובבים בחוץ. הסלולרי הוא המפלט הנוח ביותר להעביר את הזמן המת שיש לנו כשאנחנו צועדים ממקום למקום. ניצול יעיל של זמן, כך אנחנו מסבירים לעצמנו, אבל הוא גם יכול להיות מלכודת מסוכנת כשזה מגיע לכביש.

בניו ג'רזי הבינו כבר לפני שנתיים שיש כאן בעיה שרק תלך ותגבר והחליטו להטיל קנס של 85 דולר על שימוש בסלולרי במעבר חצייה. עובדת קניון בפנסילבניה נפלה למזרקה בזמן שהיתה שקועה בשליחת הודעת טקסט ואישה אחרת במחוז נפלה לנהר ונזקקה לחילוץ בנסיבות דומות.

שיקול הדעת שלנו מוטעה כשאנחנו חוצים כביש עם הסלולרי ביד. בין שליחת הודעה לבדיקת תמונות באינסטגרם, לקריאת האי־מיילים שלנו, איך נשים לב אם הרמזור ירוק או אדום ואם רכב מגיע מעבר לפינה? ומה קורה כשאנחנו חוצים כביש עם הילדים וצריכים לג'נגל בין העגלה לשקית הקניות ולסלולרי? כמה מאיתנו לא נעצרו בבהלה רגע לפני שהתנגשו בעמוד בזמן שצעדו על המדרכה (רק לי זה קורה כל הזמן?).

האחריות כמובן לא מוסרת מהנהגים ועליהם להיות מרוכזים בכביש, אבל הצעת החוק הזו צריכה להציב לפנינו תמרור "עצור" או לפחות תמרור "שים את הסלולרי בתיק ותנשום קצת אוויר, בחייך".

יש לי השגות בעד ונגד הצעת החוק, אבל עד שתוכרע הסוגיה, תעשו טובה ותרימו את הראש מהמכשיר, יש עולם יפה שם בחוץ.

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר