לא עבדה תקוותנו

1ארבעה חודשים תמימים ייאלצו אנשי הכדורסל לשמוע את אכילת הראש של האחים מהענף של פואד על סיכוייהם להעפיל לאליפות אירופה. הדיווחים מאיצטדיון הכדורגל בחיפה (מי שרוצה שנקרא למגרש על שם סמי עופר מוזמן לשלוח צ'ק) הטביעו את הקולות שניסו להזכיר להם שהעפלה לטורניר של 24 נבחרות באירופה נחשבת להצלחה כמו היכולת לפתוח פרופיל בפייסבוק או חשבון אי־מייל - כל אחד יכול.

תוסיפו לכך את העובדה המצערת שדווקא מחזור הכדורסל שחסה בצילו של המשחק מול בוסניה הצדיק בתוצאותיו וברמתו את פינוי הבמה לטובת הגוטמניזציה, ותקבלו מקום ישיבה לא נוח של ענף הכדורסל, ללא מקום לרגליים, בכיסא ליד הנהג של רכב הספורט הישראלי.

זה בלט בעיקר עם חוסר היציבות של הפועל ת"א, המשיך בריצה הישראלית של הפועל ירושלים והדשדוש של נהריה ואשדוד, בחירת הזרים המבאסת של גלבוע/גליל, ועם חיפה וחולון בקרב נטול אסתטיקה של טעויות ואנרגיות נטולות כיוון. 60 שנים של בניית ענף הכדורסל עם פאסון של הצלחה זזות הצידה עם ריח ריחו, צל צילו, רמיזה, נצנוץ, קריצה של סיכוי להעפיל לאליפות כדורגל יבשתית. לא עבדה, תקוותנו.

2יש כמה סיפורים שיכולים להשאיר את העניין בקבוצות הכדורסל חי עד למשחקי ההכרעה: מפלות מקומיות של מכבי ת"א באולמות של אילת, הרצליה או חולון, קאמבק אירופי הרואי של הפועל ירושלים והמשך חיפוש הזהות האירופית של מכבי ת"א בעידן גיא גודס.

אצל הצהובים הצורך בישראלי נוסף לאחר פציעתו של פניני נותר אקוטי. נדמה שמכל מחזיקי תעודת הזהות הכחולה, דגן יבזורי הוא האיש שיכול לתת לה את האלמנטים שפניני נתן עד עכשיו, כמו קליעה והאבסה של סופוקליס שחורצאניטיס. מעניין אם ג'ף רוזן יהיה מוכן לעסקים. בינתיים יבזורי ינסה להוליך חבורה חיפאית עם כיוון לא ברור ומכבי ת"א תמשיך להשתעשע בזירה המקומית כמו שעשתה אמש עם גלבוע/גליל - מעבירה את הזמן, כדי לפנות מקום לעוד זמן.