הפרטיות מתה, יחי הווטסאפ החדש. שינוי באפליקציה שאף אחד לא יכול לחיות בלעדיה מאפשר לכל שולח הודעה לקבל אישור לקבלתה על ידי הנמען, גם אם האחרון חסם את האפשרות הזו באפליקציה שלו. שני קווי ה"וי" המפורסמים נצבעו כחול, שמסמן את סופה המוחלט של הפרטיות שלכם ואת הגושפנקה הרשמית לכל המעצבנים למיניהם להתחיל להתלונן בפניכם על שהעזתם לא לענות באותה השנייה. סביר להניח ששלוש דקות אחרי שקיבלתם הודעה, תקבלו הודעות המשך סטייל "מה קורה, לא מתאים לך לענות?"
כל דבר משותף היום בצורה אובססיבית ברשת, בפייסבוק, רץ בווטסאפ, עולה לאינסטגרם ומצויץ בטוויטר ובאתרים שיתופיים נוספים. אין לי ספק שכל המפלצת הטכנולוגית השיתופית הזו תבלע אותנו יום אחד, אבל כרגע מה שהכי מטריד אותי זה שאני לא יכולה - טכנית - "לסנן" את מי שבא לי.
זכות הסינון שלנו נרמסת כאן בגסות. החופש לזהות את מספר הטלפון, להגיד "נההה, לא בא לי עליו", להשתיק את הצלצול ולתייג את השיחה הזו כעוד משהו שנצטרך להתמודד איתו אחר כך - נעלם לחלוטין. מישהו כותב לכם במסנג'ר של הפייסבוק ובטעות פתחתם את החלונית? זהו, הלך עליכם. הכותב ראה שמסרו Just seen, ואם אתם לא עונים באותה שנייה, תויגתם כאנשים מרושעים שמעזים לסנן.
בגלל זה כל כך שמחתי כאשר חברתי סיפרה לי על האפשרות לבטל את הגזירה הזו בהודעות הווטסאפ, ופשוט לחסום את השולח מקבלת אישור על כך שהודעתו נצפתה. הוא היה יכול לראות שההודעה הגיעה - אבל לא שהיא נקראה. וואו! עולם חדש ואמיץ נפרש בפניי, עולם משוחרר וחופשי שבו הייתי אדונית לעצמי פעם נוספת ולא כבולה לגחמותיהם של כל מיני - נגיד אמא שלי - שכותבת לי אם אני מגיעה לארוחת צהריים בשישי, ואז, אם אני לא עונה לה בתוך שתי דקות, אני זוכה ממנה לעוד שני מסרונים נוזפים, ואז לשיחה. העורך מסמס "מה עם הכתבה?", אבל אני פשוט לא ליד הטלפון (שקר מוחלט) ולא ראיתי את הווטסאפ (לא הגיוני בעליל כי מרבית חיי מתקיימים שם). בקיצור - גן עדן.
לא צריך לתת דין וחשבון לאף אחד, איש לא נעלב, ואני יכולה לסנן בשקט את מי שבא לי ולחזור אליו בזמני הפנוי. מובן שמהצד השני של המטבע גם אני לא יכולתי לדעת שמסרוניי התקבלו, אבל חשבתי על זה בדיוק חצי שנייה לפני שהסכמתי שזה מחיר מעולה לשלם - תחזרו אלי גם אתם בזמנכם, אין שום בעיה. חיה ותן לחיות.
אבל גם זה נגמר, עם הופעת ה"ווי־ים" הכחולים האלה, שבעצם לעגו לבחירתי החופשית ולעולמי המשוחרר מהשעבוד לחזור לאנשים במיידי, ואפליקציית ווטסאפ חזרה להרוס לי מערכות יחסים ולשסות בי אנשים עם כל מיני טרוניות על זה שטרם עניתי להם אם בא לי לעשות משהו היום בערב או איך זה שעדיין לא הגבתי על התמונה של הבת של חברה שלי, שלא ממש מעניינת אותי. בסוף דווקא טכנולוגיה וקידמה יחזירו אותי לסמסים רגילים דרך הטלפון, כמו פעם.
ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
