בחזרה לזירת הרפשע

רחשים מרגיזים מלווים את יסמין רפשה בכל פעם שהוא נוחת בישראל. אתמול, כשקלט בזווית העין את פיני גרשון, חנוט בחליפה על הקווים, הוא כבר הבין על מה כולם מתלחששים. המספר 44, זכר לגמר ההוא, חלף גם לו בראש באותו רגע. אבל הוא נלחץ באמת דווקא כשראה ביציע את דורון ג'מצ'י.

כי החשבון של המאמן הקרואטי עם יד אליהו עתיק יותר. עתיק בהרבה. רק פעם אחת, עד אמש, הוא הגיע להיכל עם קבוצה קרואטית. זה קרה ב-1995, וגם אז ברחו שחקניו במפתיע ונגעו בניצחון. גם אז נגסה מכבי ת"א בפער, אלא שעם הבאזר ירה ג'מצ'י את כדור חייו משלושת רבעי המגרש וקבע 75:78 על ציבונה זאגרב.

רפשה נשבע שהפעם זה לא יקרה לו; הוא בא מוכן, שיבש את התרגילים של גיא גודס, ובאיזשהו שלב אפילו צעד לתוך הפרקט וכמעט חטף כדור - אבל בסוף חטף טכנית.

לראשונה זה 22 שנים, חגגה קבוצה קרואטית ניצחון על הצהובים בביתם. בפעם הקודמת קלע פראניו אראפוביץ' את הסל האחרון במשחק וקבע 89:110. בנו, מרקו אראפוביץ', קלע אתמול נקודה אחת, ולא היה צריך יותר.

והאוהדים ביציע? להם אין סיבה לכעוס. הם תלו כרזה ש"הדרבי מעל הכל", והשחקן היחיד שזכה מהם לשירי הלל לא היה גיא פניני, בראיין רנדל או סופו, אלא ערן זהבי. אז לפחות יש להם דרבי לחכות לו.