"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

צפוף פה, אבל אפשר לשנות

,עודכן

בכל מקום שבו נפתחת תחרות, אפילו אם היא מועטה, יש רווח לציבור. בכל מקום שבו שולטים המונופולים, הציבור נחנק תחת עול של ריכוזיות עצומה - ואז יוקר המחיה מתפרץ. זה עד כדי כך פשוט. אבל הפתרונות לסבך הישראלי, לביעור עמק המונופולים שהשתלט על חיינו, הם פשוטים פחות ליישום. ועדיין, יש דרך פשוטה יחסית לטפל בבעיות המורכבות ביותר, וזאת במקום מסלולי פיקוח לולייניים, במקום ועדות על ועדות. זה נקרא: הורדת מכסים.

מרכז המחקר והמידע של הכנסת מצא כי יוקר המחיה בישראל זינק פלאים ביחס לארגון ה־OECD בייחוד בתחום המזון. ולמה? כי תחום המזון, על כל נגזרותיו, נשלט על ידי מונופולים עצומים מצד אחד ומפוקח בשיטות אשר פג תוקפן עוד בימי הגוש הסובייטי מצד אחר. אין לנו תחרות רבה על המדף וזה לא חדש. אבל כדי לייצר תחרות, כדי להילחם בריכוזיות, שבמסגרתה קבוצות בודדות שולטות על אפיקים רחבים ומגוונים מהכלכלה, כדי להוריד את המונופולים ולהפוך אותם לגופים תחרותיים - צריך, בראש ובראשונה, לפתוח ערוצי ייבוא נוחים וזולים.

בסופו של דבר, כשיהיו מספיק מתחרים, הסכר ייפרץ. תשאלו את גולן טלקום. תשאלו אפילו את רמי לוי ורשת ויקטורי. יש מה לעשות. בסוף המונופולים והקבוצות שמייצרים את הריכוזיות לא יוכלו לעמוד מנגד. אבל צריך להוריד את המכסים.

רוצים דוגמאות? לא חסר. המכסים על ייבוא בגדים היו דרקוניים בישראל שלפני שנות ה־90. הסיבה? המדינה רצתה להגן על תעשיית הטקסטיל. אבל זה לא עזר לאף אחד. הסינים ידעו לייצר הכל, באיכות טובה הרבה יותר, ובעיקר - בזול. ברגע שנפלו המכסים על הייבוא - מחירי הבגדים צללו. לא היינו חייבים לקנות, בעקבות המכסים, רק תוצרת אתא.

התוצאה השלילית היתה שענף ייצור הטקסטיל המקומי נפגע קשות. אבל רגע, האם זה היה סופה של המדינה? ממש לא. מפעלים חדשים קמו. תעשיות אחרות פרחו. האבטלה היום נמוכה ואנשים עובדים בתעשיות אחרות. ומה קרה בינתיים? ענף האופנה הישראלי פרח והוא מעסיק היום אלפי עובדים בחנויות בקניונים. אני לא בטוח שעבודה בקניון בתור זבן היא נוראית יותר מאשר עבודה בפס ייצור במפעל טקסטיל.

אז למה בשוק המזון זה כל כך קשה? קודם כל, זה לא. יש מכסים של מאות אחוזים בענפי המזון השונים. חיסול המכסים האלה יוביל לפרץ עצום של תחרות. אבל תעשיית המזון הישראלית עלולה לקרוס. האם שימור התעשייה הזאת על גב רווחתם של מיליוני אזרחים הוא שיקול ראוי? לדעתי לא. צריך לעודד תחרות, והגופים שיידעו לעבוד בצורה יעילה - ישרדו.

הריכוזיות העצומה, שלוחצת את הכלכלה לקיר, שולחת ידיים, זרועות, לוביסטים ואינטרסים בעייתיים לכל מקום. היא, בשורה התחתונה, מה שמוביל לפערי ההפרשים העצומים. במקומות שנפתחו לתחרות - רווח לציבור. הורדת המכסים היא הצעד הראשון וההכרחי לטיפול בריכוזיות ובמונופולים החמסניים שמייצרים לנו את יוקר המחיה.

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר