מבחן שתורם להנצחת האי שוויון

השבוע פגשתי סטודנטית שלמדה אצלי שני קורסים במהלך התואר הראשון, ואת שניהם סיימה בהצטיינות. כששוחחנו, התברר לי לראשונה שהיא לא עשתה מבחן פסיכומטרי, כי את לימודי התיכון השלימה ביישוב שבו רמת החינוך נמוכה ולא היה ביכולתה ללמוד ולהשיג ציון גבוה בפסיכומטרי. אותה צעירה היא דוגמה לסטודנטים רבים, שהצורך במבחן פסיכומטרי מונע מהם לימודים גבוהים, למרות כישרונותיהם ויכולותיהם. מצד שני, פגשתי לא מעט סטודנטים בעלי ציון פסיכומטרי גבוה, שהצליחו הרבה פחות. הסיבות למקרים אלה מגוונות: אמנם הבחינה הפסיכומטרית משקפת יכולות מסוגים שונים, אבל נראה שהיא משקפת בעיקר יכולת לעבור אותה בהצלחה ופחות יכולת להצליח בלימודים עצמם. זאת משום שלהצלחה בלימודים עצמם נחוצות יכולות נוספות שאינן באות בה לידי ביטוי, כגון יכולת התפתחות, רכישה של מיומנויות למידה לאורך זמן, נכונות להשקעה של ממש ונחישות. מנתונים של המועצה להשכלה גבוהה עולה שהפסיכומטרי משמש למעשה כלי לוויסות של ביקוש והיצע: בתחומים מבוקשים הסף הפסיכומטרי גבוה ובתחומים מבוקשים פחות הסף הפסיכומטרי נמוך.

למעשה, עשוי להיווצר מצב שהסף הפסיכומטרי הנדרש במקצוע מסוים יעלה ויירד בהתאם לרמת הביקוש באותה שנה, ונראה שזו היתה הכוונה הראשונית של המל״ג. כלומר, המל״ג ניסה לתת למוסדות להשכלה גבוהה כלי מיון נוסף במקרים של עודף ביקוש, אך לא התכוון להפוך אותו לחסם בפני קבלה ללימודים.

אני מתנגדת לשני השימושים שנעשים בפסיכומטרי, וזאת מסיבות חברתיות ואקדמיות. מתן סיכוי שווה והזדמנות שווה להצלחה הוא רעיון מרכזי בצדק חברתי. במציאות הנוכחית בישראל אי אפשר להשוות את ההזדמנויות, משום שההשקעה הציבורית בחינוך לוקה באי שוויון. ההשקעה הממוצעת בתלמידים מורכבת מהתמיכה הממשלתית ומיכולת ההשקעה של היישוב שבו הם גרים. כך, ביישובים פריפריאליים בצפון ההשקעה הממוצעת לתלמיד היא 2,626 שקלים בשנה ואילו בתל אביב היא 5,956 שקלים. לכן מלכתחילה מוגבלת יכולת התחרות של תלמידים מיישובים חלשים. הוספת הפסיכומטרי כחסם כניסה מוסיפה אי צדק ואי שוויון משום שגם כאן לא מדובר רק ביכולת האישית, אלא ביכולת הכלכלית של ההורים לאפשר קורסי הכנה ובהשתייכות לתרבות הרוב. הוכח כבר פעמים רבות שהמבחנים הפסיכומטריים מוטי תרבות ואני מאמינה שכפי שכלת פרס נובל לשלום, מלאלה יוספזאי, נולדה באזור נידח בפקיסטן, כך עשויה לצמוח בעתיד כלת פרס נובל בפריפריה בישראל. הפסיכומטרי מסכן מציאת כישרונות שהעולם כולו עשוי לצאת נשכר מהם. ואם להסתכל קרוב יותר, הוכחה ניצחת לכך שהפסיכומטרי אינו מחויב המציאות היא האוניברסיטה הפתוחה, שממנה יוצאים סטודנטים מצוינים ללא צורך במבחן.

הצלחה אקדמית היא מתכון להצלחה בהמשך החיים, אך היא מותנית בגורמים רבים ומורכבים. כאשר מאפשרים כניסה ללא פסיכומטרי, מתקיים המיון האקדמי מעצמו.

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!