"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שלמה להט: האיש ששינה את ת"א

,עודכן

שלמה להט, במהלך כהונתו כראש עיריית תל אביב, נשא את דגל "ריבונות" השלטון המקומי הלכה למעשה. הוא פעל וקידם את הרעיון שכמו השלטון המרכזי, כך גם השלטון המקומי נובע מרצון הבוחר ולפיכך אין להגביל את עצמאותו.

להט הבין שתפקידו של ראש העיר הוא לדאוג לרווחת התושבים - פיזית, רוחנית וחומרית, בהתאם למטרות המדינה ולערכים שהרשות המקומית רוצה לחיות לאורם. "רצון התושבים" הוא ערך שאסור להתעלם ממנו. הישגו המדהים ופורץ הדרך של להט כראש עיר היה כי למרות המגבלות של המשטר הריכוזי, הוא הצליח להגשים את חזונו ולהוציא מן הכוח אל הפועל את אמונתו ואת עקרונותיו. הוא הפך את תל אביב־יפו למודל לחיקוי בכל תחומי החיים המוניציפליים.

איכות החיים בעיר הגדולה באה לידי ביטוי באספקת שירותים עירוניים ברמה גבוהה בתחומים שונים. להט הציב מטרות גבוהות כדי שיהיה טוב ונעים לחיות בעיר הגדולה. מטרתו העיקרית היתה למנוע הגירה של תושבים, ובעיקר צעירים, לפריפריה, ולשם כך היו נחוצות פעולות אמיצות ונחושות. הוא פינה משרדים מלב העיר ומהשכונות הוותיקות ושיקם תשתיות פגומות והרוסות. בתוך זמן קצר הפכו מתחם שנקין, שכונות פלורנטין ונווה צדק לכוח משיכה מגנטי לצעירים. השיקום הפיזי והחברתי ושיפור תנאי החיים ואיכותם בשכונות המצוקה הפכו לאתגר מרכזי בכהונתו, והוא התמסר לכך.

להט האמין כי בכל שטח ציבורי פנוי יש להקים גנים ופארקים. פארק בגין בדרום העיר, גן דוידוב ביפו, ההרחבה של גני יהושע ועשרות הגינות הפזורות ברחבי העיר הם עדות חיה למעשה חשוב זה. הטיילת וחופי הרחצה שפותחו הפכו את העיר מוקד משיכה לכל המטרופולין ומרכז לתיירים.

את עיקר חותמו הטביע בתחומי החינוך והתרבות. תל אביב־יפו היתה העיר הראשונה בישראל שמימנה שעות תגבור והעשרה בבתי ספר על חשבון הרשות המוניציפלית, הקימה בתי ספר ייחודיים ומיחשבה את מערכת החינוך כולה. בתקופתו הוקמו 18 מרכזים קהילתיים, שבהם ספריות, אולמות למופעים ומתקני ספורט, אשר שינו את פני שכונות העיר. תשומת לב מיוחדת ניתנה לתחומי המוסיקה והתיאטרון, והוקמו מרכזים תרבותיים לכרך כולו: מרכז סוזן דלל, סינמטק, תיאטרון יידיש, בית ספר לחזנות, אופרה חדשה ומוזיאונים רבים.

להט, שפעולות רבות נוספות שלו שינו את פניה של העיר העברית הראשונה והצילו אותה מתהליך של ניוון והתבלות, לא היה מוכן להתפשר על סטנדרטים ולא ויתר כהוא זה לממונים, לעמיתים ולכפיפים. בכל שנות פעילותו בלט בעמידה על עקרונותיו, ביכולת ביצוע, בניקיון כפיים, ביושר אישי ובצדק חברתי. יהי זכרו ברוך!

הכותב היה מנהל מינהל החינוך, התרבות והספורטבעיריית תל אביב ומנכ"ל משרד החינוך והתרבות

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר