בנובמבר 1993 השלים שלמה להט צ'יץ' ארבע קדנציות לראשות עיריית תל אביב־יפו וביקש לסיים את כהונתו כראש העיר.
הצטרפותו של צ'יץ' לליכוד 20 שנה קודם סימלה במידה רבה את המעבר של הליכוד ממפלגה אופוזיציונית לא גדולה למפלגה עם סיכוי רציני להגיע לשלטון, כשם שהמעבר של אריק שרון לליכוד חיזק גם הוא את הסיכוי להפוך למפלגת שלטון.
כשנודע לבנימין נתניהו שצ'יץ' החליט לא לרוץ לקדנציה נוספת הוא ביקש ממני להצטרף אליו ולנסות לשכנע את צ'יץ' להמשיך לכהן כראש העיר תל אביב־יפו. העברנו שני לילות בניסיונות לשכנע את צ'יץ', אבל שום דבר לא עזר והוא חזר ואמר שאחרי ארבע קדנציות החליט לפרוש ולא נצליח לשכנעו.
שלמה להט עשה בתל אביב מהפכה. הוא השקיע מאמצים עצומים בהפיכת תל אביב־יפו למרכז התרבות של מדינת ישראל. התיאטראות הגדולים, האופרה והתיאטרון המודרני, לרבות להקות הריקוד דוגמת בת שבע ובת דור, הכל פרח בתל אביב, גם תיאטרון גשר של העולים מבריה"מ התפתח והגיע להישגים מצוינים בתל אביב.
תל אביב־יפו היתה שנים רבות מרכז לפעילות כלכלית של מדינת ישראל. הבנקים הגדולים, חברות הביטוח, הקבוצות הכלכליות הגדולות היו מרוכזים כולם בתל אביב, אבל התוספת החשובה והקריטית שהוסיף צ'יץ' היתה הפיכת תל אביב־יפו גם למרכז התרבות של מדינת ישראל.
שלמה להט טיפל ברגישות רבה גם ביחסים בין יהודים לערבים ביפו והיו לו נושאים רבים שהוא גילה בהם רגישות אנושית, למשל, טיפול בחסידי אומות עולם שלהם הוא דאג כדי שלא יהיה להם מחסור ויוכלו לחיות חיים מכובדים בתל אביב־יפו. בכל שנה היה כינוס של חסידי אומות עולם באחד המלונות בעיר כדי לציין את תרומתם הגדולה להצלת יהודים בשואה.
צ'יץ', שלמה להט, היה לא רק מפקד של גייסות השריון אלא גם דמות אנושית שחיפשה כל דרך לאפשר חיים בכבוד של יהודים ובני מיעוטים בתל אביב־יפו ושל חסידי אומות עולם שהצילו יהודים בשואה.
אהבתו לתרבות, לתיאטרון ולאופרה הפכו את תל אביב למרכז התרבות של ישראל ועל כל אלה יירשם צ'יץ' בתולדות מדינת ישראל ובתולדות תל אביב־יפו באותיות של זהב.
צ'יץ' יזם את הקמת הטיילת בתל אביב־יפו, ולשמחתי היתה לי הזכות לקרוא את הטיילת על שמו של שלמה להט צ'יץ' כאשר כיהנתי אחריו כראש עיריית תל אביב־יפו.
רוני מילוא כיהן כראש העיר תל אביב בשנים 1998-1993
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו