שקיעתה של הזריחה

במשחקם האחרון יחדיו (נכון לעכשיו) בקריירה, נתנו אנדי רם ויוני ארליך נקודת יתרון חשובה ואחת שכדאי לזכור טוב בשנים הקרובות, והעלו את הנבחרת ליתרון 1:2 מול נבחרתה של ארגנטינה.

מדוע כדאי לזכור את הנקודה הספציפית הזו דווקא ממפגש הדייויס בין ישראל לארגנטינה? 

מכיוון שניצחון הזה שהושג בעיר סאנרייז בפלורידה ארה"ב, (בתרגום מילולי לעברית - זריחה), תסמן כנראה בשנים הבאות דווקא את ההיפך - את השקיעה של הטניס הישראלי לתוך מציאות אפורה של ואקום ארוך שנים. 

התקוות, בצדק, עוד היו בסוף השבוע בשמיים. אנדי רם ויוני ארליך שוב עשו את המוטל עליהם בשבת והביאו את הנקודה בזוגות במצב של 1:1 אחרי יום המשחקים הראשון, וכל מה שנותר לדודי סלע לעשות, הוא לנצח משחק אחד מתוך שני משחקי היחידים שנותרו אתמול כדי שישראל תוכל למצוא את עצמה שוב בבית העליון של גביע דייויס, ובין שש עשרה הנבחרות הטובות בעולם.

אבל אתמול דודי לא הגיע למשחק, ובמקביל, יריבו הארגנטיני לאונרדו מאייר, המדורג 25 בעולם, נתן משחק מושלם. עם ארבעים ושישה אחוזי הגשה בלבד בתוך המגרש, מצא את עצמו סלע מהר מאד בפיגור של מערכה. 

מאייר, גבוה, אתלט, עם טכניקה מושלמת בכל החבטות, זכה במערכה הראשונה ללא קושי 2:6 . 

שתי המערכות הבאות לא היו שונות בהרבה. הארגנטיני רק הלך וצבר ביטחון, בזמן שסלע המשיך ביכולת החלשה שלו, נשבר אין ספור פעמים, וירד בסופו של דבר מהמגרש אחרי שעה וחצי בלבד של משחק, כשהוא משאיר את המשחק המכריע בידיו חסרות הניסיון של בר בוצר בן ה-20, שזומן לנבחרת עקב פציעתו של אמיר ויינטרוב. 

עם הפסדו של סלע, נזקקה הנבחרת הישראלית לנס של ממש. בוצר, שלא הצליח להסתיר את התרגשותו והלחץ בו היה נתון, לא הצליח לשחק טניס חיובי ומשוחרר, למרות שהיה אנדרדוג מובהק ולא היה לו מה להפסיד. 

גם הוא, כמו סלע, פתח את המשחק עם אחוזי הגשה גרועים, עשה המון טעויות לא מחויבות ולא הצליח להוות יריב של ממש לקרלוס ברלוק, כשהפסיד את המערכה הראשונה 6:2 .

בהמשך היה נראה שבוצר משתפר ומצליח לשמור על מספר משחקוני הגשה, אך מצד שני לא יצר מצבי איום על ההגשות של יריבו, ובסופו של דבר נשבר שוב והפסיד את המערכה השנייה 6:3 . 

במערכה השלישית נשברו ההגשות של בוצר שוב כבר במשחקון ההגשה הראשון שלו, יריבו עלה ליתרון מהיר 0:2 , ואז נשבר בוצר גם מנטאלית. 

את המערכה המכרעת של המשחק והמפגש כולו הוא הפסיד 6:0, וישראל נפרדה סופית מהחלום לשוב לבית העליון.

בוצר יצטרך להתרגל לאכזבות. הוא טניסאי מוכשר, אך הנבחרת שהוא יוביל מאד בקרוב, לא תהיה דומה לנוכחית.

זו תהיה נבחרת אפורה, ללא אבק כוכבים, וכזו שתצטרך לסלול את דרכה מלמטה, בדרך רצופת אכזבות. כי ככה זה כשאתה חוזר למקום הטבעי שלך ומתחיל מהתחלה.  

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו