קטאר: קריאת השכמה למערב

ארבע שנות טלטלה ערבית עיצבו מציאות גיאו־אסטרטגית חדשה במזרח התיכון ומעבר לו. התפוררות הסדר האזורי והתחזקות מדאיגה של שחקנים לא־מדינתיים בדמות ארגוני טרור איסלאמיים קיצוניים ואלימים, המבקשים לכונן סדר אזורי ועולמי חדש הנשען על האיסלאם ועל השריעה, הן קריאת השכמה, אולי אחרונה, לעולם החופשי.

אם העולם החופשי לא ישכיל למצוא את הדרך לאיחוד כוחות ומאמץ, אם לא יגלה את הנחישות ואת האומץ לפעול, ובעיקר אם לא ישכיל להיפרד מהתקינות הפוליטית ויתחיל להקפיד להבחין בין טוב לרע, בין אנושי לברברי, ואם לא יהיה נכון לסכן, לתקופה מוגבלת, שגשוג כלכלי, המבוסס על כספי דמים ועל שחיתות של נפט וגז - עלול הרע להאפיל על הטוב.

ארבעה מחנות או צירים עיקריים התעצבו: מחנה האיסלאם הפוליטי (האחים המוסלמים), מחנה האיסלאם הסוני הרדיקלי לגווניו (אל־קאעידה, דאעש, ג'בהת א־נוסרה ועוד), המחנה השיעי בהובלת איראן, סוריה (העלאווית) וחיזבאללה, והמחנה האיסלאמי המתון־הלאומי בהובלת מצרים והמונרכיות הערביות (ללא קטאר). היריבויות המרות בין המחנות השונים עשויות להצמיח בריתות מוזרות ורגעיות (למשל, סעודיה ואיראן נגד דאעש), אך אין בהן כדי לטשטש את ההבחנות שביניהם. שלושה מקרב המחנות מסכנים במובהק את העולם החופשי ואת האינטרסים העיקריים שלו במזרח התיכון, ורק המחנה האיסלאמי המתון־הלאומי יכול להיחשב לבעל ברית אמין. אלא שהעולם החופשי, בדגש על ארה"ב, העדיף בשלבים מסוימים את האיסלאם הפוליטי, שאותו זיהה כתקווה החדשה, והיפנה את גבו למחנה המתון.

ככל שהתמשכה הטלטלה הערבית, כך התחדדו ההבדלים והיריבויות שבין המחנות. המחנה המתון בהובלת מצרים של א־סיסי וסעודיה, החולקות אינטרסים אסטרטגיים משמעותיים גם עם ישראל, נואש מעמדת ארה"ב. הוא חיזק את שיתוף הפעולה והעלה את מפלס הנחישות, והיום הוא הכוח המשמעותי היחיד כמעט בעולם הערבי, שיכול להעמיד את "קיר הברזל" למול התפשטות האיסלאם הפוליטי והרדיקלי. א־סיסי הוכיח זאת במצרים, ולאחר שהצליח לכפות על חמאס את הפסקת האש, הפך למנהיג האזורי החשוב והמשפיע ביותר.

את "קיר הברזל" שמנסה להעמיד המחנה המתון מאיימת קטאר לסדוק. הנסיכות הזעירה והעשירה, הנהנית מתמיכה אמריקנית, הפכה את אסטרטגיית השרידות וההשפעה שלה לאחד ממנועי הבעירה של הסכסוכים האלימים באזור באמצעות תמיכה ישירה ועקיפה בארגוני טרור וג'יהאד דוגמת חמאס ברצועת עזה, אל־קאעידה בעיראק ובסוריה ואחרים. יוקרתה הבינלאומית והשפעתה של קטאר אך הרקיעו שחקים בשנים האחרונות, והיא ניזונה מכמה מרכיבים בולטים: עושרה העצום, תחנת אל־ג'זירה שבבעלותה ונוכחות צבאית אמריקנית משמעותית בשטחה, לצד עסקאות נשק אדירות עם ארה"ב והקמת שלוחות של מוסדות אוניברסיטאיים ומכוני מחקר יוקרתיים בשטחה. זאת נוסף על אירוח משחקי הגביע העולמי.

כל אלו איפשרו לנסיכות הזעירה לנהוג בזחיחות, בחוסר אחריות ובהתרסה בולטת נגד כל מי שהיא זיהתה כיריביה במרחב. קטאר היא "הגולם שקם על יוצרו" ובדרכה שלה טיפחה גלמים נוספים, שהפכו משחקנים שוליים לשחקנים אלימים, רצחניים ומחוללי אי־יציבות באזורם ומחוצה לו וליצואני טרור גם למדינות המערב.

האלימות הרצחנית של האיסלאם הרדיקלי כבר אינה נחלת המזרח התיכון בלבד. היא מתדפקת על שערי העולם החופשי ומחייבת את התעשתותו, בין השאר בניתוק צינורות ההזנה הקטאריים שלו. לרשות העולם החופשי עומד מגוון של כלים אפשריים, ובכללם פגיעה אנושה ביוקרתה הבינלאומית של קטאר באמצעות ביטול משחקי הגביע העולמי והוקעתה ואפילו רדיפתה בגין פגיעה אנושה ומתמשכת בזכויות אדם. מעבר לאלו, אפשר להפעיל מגוון של כלים חשאיים, שיערערו את זחיחות הנהגת קטאר ויחייבוה לחשיבה מחדש.