היום 31 באוגוסט. בשלוש השנים האחרונות, בימים האלה, הילדים כבר היו במסגרות, וכך גם אנחנו כבר היינו עמוק בתוך השיגרה המבורכת. אבל שנת הלימודים השנה תתחיל רק מחר, אחרי קיץ מטורף שעבר על כולנו. מבצע צוק איתן התחיל כמה ימים אחרי תחילת החופש הגדול, והסתיים (אנחנו מקווים) כמה ימים לפני שהוא נגמר, מה שגרם לנו בתור הורים לאבד את הנשימה פעמיים: לשאלה המטרידה הרגילה של "מי ישמור על הילדים בחופש בזמן שאנחנו מפרנסים אותם", הצטרפה הדאגה הקיומית לשלומם, בתפילה שהם יספיקו לרוץ בזמן לממ"ד הקרוב ושנצליח להגן עליהם.
זה היה קיץ קשה. משפחות רבות התמודדו נוסף על כל זה גם עם היעדרות של אבא, בעל, בן או אח שיצאו למילואים. השיגרה שממילא מופרת בימי חופש השתבשה לחלוטין, נקודות האחיזה הבודדות כל כך שיש לנו בחופש הגדול התערערו גם הן. מצד שני, גם גילינו את כל הטוב: אלפי מתנדבים שבאו להעסיק את הילדים במקלטים, לתת להם קצת אוורור וכיף מתחושת המחנק בממ"ד תחת איום רקטות מתמשך.
בימים האלה גילינו שוב כמה חשובה המסגרת. לאו דווקא הלימודים הפורמליים, אבל עצם המסגרת, המקום שאליו הילדים רגילים ללכת, המקום שבו נמצאים החברים שלהם, המקום שבו נמצא צוות מוכר ומקצועי שיודע איך לעבד איתם את התקופה המורכבת הזו בצורה הטובה ביותר, באופן שונה מאיך שאנחנו כהורים יודעים לעשות.
בתור הורים אנחנו מתים שהחופש ייגמר אבל גם מתים מפחד שתתחיל השנה. הילדים שלנו ילכו למסגרות המוכרות, ילדים אחרים יתחילו מסגרות חדשות. הם ילכו לכיתות מלאות בילדים שיום אחד יהיו החברים הכי טובים שלהם, או סתם נוף ילדותם, הם יהיו האנשים שהם מכירים הכי טוב, אלה שתמיד כשיפגשו אותם הם יחושו תחושה של בית.
הילדים שלנו ייכנסו לכיתה ויפגשו את צוותי בית הספר והגן. הצוות שיהיה הראשון להיות לידם אם הם חלילה ייפלו, או יבכו, או יתרגשו, אלה שיוכלו לזהות את הפעם הראשונה שהילדון שלנו בן ה־8 שם עין על הילדה שיושבת לידו. זה הצוות שיידע אם הם אוכלים את הסנדוויץ' שהכנו להם או שהם זורקים קודם את הירקות שדחפנו לשם. הם גם יהיו הראשונים שיראו את הברק בעיניים שלהם כשהילדים שלנו יצליחו לפצח את סוד האותיות ואיך מחברים מספרים, כשהם יתפעלו מידיעות חדשות שהם למדו, או כשהם יתווכחו בעוז - בין שמדובר בסוגיה מרתקת באזרחות או בסוגיה הרת גורל על צבע התלבושת האחידה.
מחר אשלח את הילדים למסגרות בלב מלא, בשמחה ובתפילה שיהיה להם טוב, ושיהיו להם כלים להתמודדות כשיהיה טוב פחות. "וליבי מבקש תהיה נשמר / תהיה אהוב וקרוב / ותמיד תלך בשדות של אמת / בשדות של שמחה ויופי" (אביתר בנאי).
ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
