"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

סיכולים כתחנה בדרך להסדרה

,עודכן

לא האמנתי למשמע אוזניי. בישיבת הקבינט הביע נפתלי בנט את דעתו כי אילו היה לישראל מידע על מיקומו של מוחמד דף בימים שבהם שררה הפסקת האש, היה צריך להפר אותה ולפגוע בו. שאלתי את בנט והשיב כי "אינני מספר על הקבינט". ברגעים כאלה נהג יצחק שמיר להיאנח ולומר: "נו, טוב", ושוב להיאנח.

ראוי גם להזכיר כי יאסר ערפאת היה על הכוונת של חיילי צה"ל כשגורש ב־1982 מלבנון. אך מנחם בגין הבטיח לאפשר את צאתו בשלום, והרמטכ"ל רפאל (רפול) איתן חרק שיניים ולא לחץ על ההדק.

ברור שישראל לא תבצע אפילו את הסיכול הממוקד הנחוץ ביותר כאשר יש לה התחייבות להפסקת אש. עצם העלאת הנושא בקבינט מצביעה על בעייתיות מסוימת באיכות הדיון.

אתמול רעמו התותחים, אבל גם הגרונות. שרים ממפלגות שונות - גם הליכוד - הסתייגו מהביקורת שמתחו בנימין נתניהו ומשה (בוגי) יעלון על עמיתיהם בקבינט המדליפים את תוכן הדיונים, וגרוע מזה - מצביעים בעד ונואמים בפומבי נגד. למשל, בחדר הסגור הכל הצביעו בעד המשא ומתן בחסות מצרים, אבל כמה מהם דיברו בפומבי נגד המהלך כדי לשאת חן בעיני הציבור (במדורי ב"ישראל השבוע").

גם לי היתה ביקורת על נתניהו. אמנם שלשום נהג נכון, אבל באיחור רב. היה עליו לשים קץ לתופעה החמורה הזאת בתחילתה אך אמש היא דווקא התרחבה. סקר שפורסם בערוץ 2 הצביע על ירידה בתמיכה בראש הממשלה, אבל עדיין על גיבוי ציבורי ניכר להתנהלותו, והשרים הבלתי מרוצים ניסו לפורר את השלישייה המובילה בביקורת ממוקדת על הרמטכ"ל בני גנץ, אף שהוא הוביל את הצבא בעוצמה רבה, בשיקול דעת ובאחריות.

זה ניסיון נואל להעביר את המחלוקת מהזירה הפוליטית, שבה יכולים נתניהו ויעלון ותומכיהם להשיב מלחמה שערה, לעבר לובשי המדים שנאלצים להגיב בדממה. המחלוקת הזאת תעצים ככל שצוק איתן יתקרב לסיום.

בינתיים הלחימה עלתה מדרגה. סידרת הסיכולים הממוקדים, שהחלה בניסיון לפגוע במוחמד דף והסתיימה לפי שעה במותם של עוד שלושה בכירים בחמאס, החזירה לזירה את אווירת התחבולות. משהו שמתאפיין באמירת איש ביטחון ותיק כי המדרגה החדשה היא צעד המתמצה במעבר מצוק איתן לעמוד ענן. כך צריך, והסיכול הממוקד כבר מדרבן כמעט את הנהגת חמאס להסכים להפסקת האש אשר תידון בין מצרים לבין הפלשתינים בסוף השבוע בקהיר.

הסיכול הממוקד הוא זרז להפסקת אש בלי לקבל את תביעות חמאס. הנהגתו שסועה בין עזה לבין קטאר. אמנם בנט סבור בעקביות כי אין טעם לשוב למשא ומתן. אך נתניהו ויעלון, שיודעים כי מבצע צבאי לא יפתור את בעיית עזה אלא רק ידחה את העימות הבא בכמה שנים, מעדיפים הסדרה בקהיר. עוצמת הפגיעות תזרז את ההסדרה תוך כדי דחיית תביעות חמאס. זה היעד.

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר