האתגר: לעקר את דו"ח שאבס מאמינות

מועצת האו"ם לזכויות האדם אינה ממלאת ברוב המקרים את התפקיד שלו היא מיועדת - הגנה על זכויות אדם וקידומן ברחבי העולם. דוגמאות להטיה יש למכביר ואביא רק אחת: באפריל 2013 קידמו צפון קוריאה ואיראן, "ערש הנאורות", הצעת החלטה המגנה את קנדה בגין פגיעה בזכויות אדם. אליהן הצטרפו סין, פקיסטן, מצרים ורוסיה.

לא רק שזה לא מצחיק אלא שזה גם עצוב. אנו חיים בעידן שבו אינטרסים כלכליים מבטלים בבוטות ערכים אנושיים, בעולם שבו דיכוי אנושי זוכה להתעלמות מדאיגה. אנו חיים באזור שבו אנשים הופכים ילדים למגנים אנושיים ושחקנים בינלאומיים מתעלמים מכך. לפיכך אין זה מפתיע שדווקא אותה מועצה תבקר בצורה צינית את מעשיה של ישראל. זה לא משנה עד כמה נהיה אי אוטופי, היחס אלינו משקף יותר מכל את האבסורד שבדפוסי הפעולה שהשתרשו בארגונים בינלאומיים.

מאז הקמתה העבירה המועצה יותר ממאה החלטות גינוי כנגד מדינות המפרות זכויות אדם. יותר מ־45 אחוזים מההחלטות הן כנגד ישראל. רצח עם בדרפור? שימוש בנשק בלתי קונבנציונלי בסוריה? הוצאות להורג של הומוסקסואלים באיראן? טבח ביזידים בעיראק? כל אלו פחות מעניינה. במקום זאת היא הקימה את ועדת גולדסטון ב־2009. כזכור, הוועדה הטילה ביקורת קטלנית כנגד ישראל על שום הגנתה אל מול ארגון הטרור חמאס במהלך מבצע עופרת יצוקה, וזה מה שעמד במרכז הביקורת בעולם.

ראוי לציין: העצרת הכללית של האו"ם אימצה את מסקנות הדו"ח וקראה לישראל ולפלשתינים לחקור את הממצאים, אלא שבינתיים ראש הוועדה, השופט ריצ'רד גולדסטון, פירסם מאמר בעיתון הנחשב "וושינגטון פוסט" ובו כתב: "אם הייתי יודע אז מה שאני יודע היום, הדו"ח היה מסמך שונה". הנה כי כן, הדו"ח היה עלול להסב נזק גדול יותר לישראל, אך אנו בפתחה של תקופה מאתגרת נוספת.

אף על פי שהאבסורד ידוע, דפוס הפעולה של מועצת זכויות האדם של האו"ם לא משתנה ויש בכוונתה להקים ועדת בדיקה לבחינת העימות האחרון בעזה. בראש הוועדה יעמוד וויליאם שבאס אשר סימן את המטרה - האשמת ישראל בעימות - ויעשה הכל כדי להשיגה.

אחרי ככלות הכל, אם שבאס ימונה הוא יגיע עם משוא פנים רב, שכן הוא נושא באמתחתו הצהרות כגון "אין להגזים עם ההצהרות של אחמדינג'אד", "בנימין נתניהו הוא האיום הגדול ביותר לישראל ויש לשים אותו בתא הנאשמים של בית משפט בינלאומי" ו"על פי אמונתי, אפשר להשתמש בחוק הבינלאומי להפרות שמבצעת ישראל". זהו אותו שבאס שהגיע ב־2011 לאיראן, שם נאם על חשיבות זכויות אדם במכון הקשור בצורה ישירה לאותו נשיא שקורא להשמיד את ישראל.

אף על פי שישראל תמיד בחרה באופציה של שלום, בשנים האחרונות נורו עליה אלפי רקטות, חמאס הפך בתי ספר ובתי חולים למקומות שמהם יורים את אותם טילים, ובמקום לבנות רצועה של שלום נבנו המנהרות שנועדו לרצוח חפים מפשע רק בשל יהדותם - הרי שבאס לא יציין זאת והאתגר העיקרי שלנו הוא להפוך את הדו"ח שלו לחסר אמינות. בפח האשפה של ההיסטוריה יש מקום רב.

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!