שאראס: פרידה ממאמן על המגרש

1בעולם הכדורסל הנוכחי גארד, ובעיקר רכז, נבחן על פי כישורי היכולת שלו לשחק את הפיק אנד רול בכל סוגיו. בעולם הזה שרונאס יאסיקביצ'יוס היה אחד משלושת הגדולים ביותר ביבשת אירופה בתחום הזה, עם דימיטריס דיאמנטידיס וואסיליס ספאנוליס.שאראס, להבדיל מהם, לא היה שחקן של מדינה אחת או קבוצה אחת, אלא זכה בחמש אליפויות אירופה עם ארבע קבוצות שונות - ברצלונה, מכבי ת"א, פנאתינייקוס ונבחרת ליטא.

יכולת קריאת מצבי המשחק שלו והמסירוֹת בעין עקומה נתנו לכל מאמניו את התחושה שיש להם מאמן על המגרש, שיקבל את ההחלטה הנכונה עבורם ושיגרום לשחקנים כמו אנתוני פארקר לכבד ולהעריך אותו.

2הרגע המגדיר בקריירה של שאראס לא היו 37 הנקודות שקלע מול ז'לגיריס במה שייזכר כנס ז'לגיריס, או שני משחקי השיא שלו מול הנבחרת האמריקנית - 27 נקודות בהפסד 85:83 בסידני והניצחון הגדול 90:94 באתונה.

בשביל הרגע הזה צריך להרחיק עד 9 במארס 2005. שאראס החטיא את כל שמונה הזריקות שלו משלוש במשחק הביתי של מכבי ת"א בטופ 16 מול סיינה, שהוליכה 83:85. רק גמבלר אמיתי היה מהמר ששאראס ייקח את הזריקה האחרונה, וכאשר הדופק בספסל של מכבי היה תלת־ספרתי שאראס לקח את השלשה התשיעית שלו באותו ערב וקלע."ווינר זה לא אחד שקולע בשנייה האחרונה", אמר לי פעם מאמן כדורסל בכיר, "אלא השחקן שרוצה את הכדור במהלך האחרון". וכזה היה שאראס, שהתפרסם בעיקר בזכות הקילינג אינסטינקט שלו.

3אחת התהיות הגדולות היא איך הצליח שאראס (חוץ מהשנתיים שלו באן.בי.אי) לגשר על חוסר האתלטיות שלו, על הגנה רופסת ועל חיבתו לטיפה המרה ולהפוך ליקיר המאמנים הקשוחים ביותר ביבשת אירופה.אבי קובלסקי, מאמן הכושר של מכבי ת"א, טען ששאראס תמיד דאג לטפח את היכולת האירובית שלו. גורם עבר אחר במועדון טען ששאראס לא היה שחקן של שיטה, כי שיטה אפשר לנטרל והוא גם ידע לחשוב מחוץ לקופסה.

אבל אחת התכונות החשובות היא ששאראס פשוט אהב את המשחק, כי שחקנים מסוגו פורשים הרבה לפני גיל 38 בעוד הוא כבר 20 שנה בשפיץ האירופי. וזה אחד הכלים שעושים שחקנים לגדולים עוד לפני מה שהעניק להם האל.