להמשיך, עד להכרעה

היום, כך נדמה, ברורה לכולם תוכנית המלחמה שכתבו והפיקו הבמאים אנשי חמאס - מוחמד דף, מרואן עיסא וחבריהם מחמאס ומהג'יהאד. עשרת אלפים רקטות, אלפי פצצות מרגמה, עשרות מנהרות חודרות, מאות טונות של חומר נפץ, מזל"טים, חוליות פיגוע ימיות, אלפי מחבלים חדורי שנאה ואפילו חמורים ממולכדים, כל אלה נועדו להפעלה בעת ובעונה אחת נגד צה"ל, יישובי עוטף עזה ותושבי מדינת ישראל כולה. המטרות היו כיבוש יישובים, רצח המוני, חטיפה והרס. על האפקטים האלה התאמן חמאס מאז תפס את השלטון ברצועת עזה. חמאס מעולם לא הכיר בזכותנו לחיות כאן ומיצה כל אפשרות כדי לממש את כוונותיו הזדוניות.

תסריט הזוועה הזה נכתב על ידי מוחות שטופי שנאה כבר עם תום מבצע עופרת יצוקה, כשהתבררה לחמאס עליונותנו האווירית. הוא הופרע מעט בעת מבצע עמוד ענן ונתקל בקשיים עם כניסתו של א־סיסי לעניינים, אך לא פסק לרגע מלהלעיט את דמיונם של מנהיגי חמאס איסמעיל הנייה, חאלד משעל ודומיהם. תאוות הדמים האיסלאמית הקיצונית שפעמה בעורקיהם התאפשרה בעיקר בגלל חוסר יכולתנו לתרגם את תמונות המודיעין לעלילה אחת מורכבת. התקציבים, התרומות, חומרי הגלם שהועברו לעזה על ידי ישראל ומדינות רבות אחרות, כדי לאפשר לתושבים הפלשתינים לבנות עתיד, נוצלו על ידי מנהיגי חמאס להכנת התשתיות הקרקעיות, האמל"חיות והאנושיות של צבא הטרור.

העדפנו לחשוב כי האוכלוסייה הפלשתינית ברצועת עזה לא תיתן לחמאס לגרור אותה לעוד מערכה, הערכנו את הפלשתינים במונחים של מחאת הקוטג'. "חמאס אינו מעוניין בהסלמה בעת הזו", זעקו אצלנו מומחים ופרשנים, כאילו הם יודעים מה רוקח לנו חמאס בעתיד. טעינו! רק היכולת להודות בכך תאפשר לנו להבין את ההכרח לנצל את ההזדמנות ואת ההחלטות הנכונות שהתקבלו ולעבור ממבצע למלחמת קיום, שתפגע במרכזי הכובד של חמאס ותביא להכרעתו עד כדי חוסר יכולתו לממש את כוונותיו בעתיד הנראה לעין.

מלחמה היא אוסף של קרבות, של משימות מסוכנות, מורכבות, רצופת עליות ומורדות, הצלחות ונפגעים. לכל קרב יש את המטען הרגשי של כל אחד מאיתנו בפני עצמו, אבל תוצאת המערכה כולה היא זו שמשפיעה על עתידה של מדינה. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו סבב נוסף. יש לנו זכות מוסרית לעשות כל שנדרש כדי לא המשיך להישאר בני ערובה בידיהם של קיצוניים פנאטיים ולסמן בהזדמנות זו לאחרים כי פגה סבלנותנו לאיום הטרור.

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!