ההפוגה ההומניטרית שישראל תאפשר הבוקר בעזה נועדה על פי הדוברים הרשמיים לשלוש מטרות עיקריות: ברמה האנושית - לתת לאזרחים שהות בטוחה להצטייד במצרכים בסיסיים; לאפשר להם לעשות זאת גם על רקע האפשרות שהלחימה תימשך עוד כמה ימים ואולי אף תתרחב ותסלים; והתקווה שכאשר ייצאו האזרחים לרחוב הם ייווכחו במימדי ההרס שהותירו תקיפות חיל האוויר, או בהגדרה הישראלית: "בהרס שחמאס המיט על תושבי הרצועה".
אולם להפוגה עוד שתי מטרות לא מוצהרות. הראשונה - להגביר את הלגיטימיות לפעילות הצבאית בעזה. האו"ם פנה וביקש וישראל נעתרה - זה נשמע מצוין לאוזניים מערביות, שמוטרדות בעיקר מההשלכות של הלחימה על אזרחים חפים מפשע ברצועה. מכאן גם המטרה השלישית - להקהות במידת האפשר את הביקורת על ישראל בעקבות הריגתם של ארבעת הנערים אתמול בעזה. מהודעת דובר צה"ל עולה בבירור כי ישראל אחראית לכך, וכי הדבר נעשה בשגגה על רקע השימוש שעושים ארגוני הטרור במרחב אורבני שגורם במישרין לפגיעה באזרחים.
התקרית הזאת נבדקת החל מאתמול בידי צוות בראשותו של אלוף נועם תיבון. כלקח ממבצע "עופרת יצוקה" ומחשש להיקלע לוועדות חקירה בינלאומיות נוספות, מקיים צה"ל שורת תהליכים שמלווים משפטית כדי לוודא את כשירות פעולותיו קודם ואחרי הביצוע. דגש מיוחד ניתן במקרים של תקלות, שכאמור נבדקות בזמן אמת בידי הצוות המטכ"לי; כמה כאלה כבר היו מאז ראשית המבצע הנוכחי, בראשן הרג חמישה אזרחים במהלך תקיפת בית בחאן יונס ו־21 ההרוגים בתקיפת המסגד בשכונת תופאח.
ההפוגה ההומניטרית (שלא ברור אם חמאס ייענה לה וינצור אש גם מצידו) תתבצע במקביל למגעים להשגת הפסקת אש כוללת. חמאס שמר אתמול על הקו הרשמי הנוקשה שדבק בלחימה, ואף שיגר רשימת תנאים שנוגעים בעיקר לתשלום משכורות ולפתיחת המעברים ממצרים לרצועה. אולם מתחת לפני השטח הועברו מסרים אחרים, לרבות כאלה שגיששו בדבר האפשרות להגיע לסיכומים על הפסקת אש כוללת (הודנא) וארוכת טווח. הפעם האחרונה שחמאס יזם מהלך כזה היתה בדיוק לפני עשור - בעקבות חיסולם של אחמד יאסין ועבדל אל־עזיז רנטיסי - וגישושיו בכיוון כעת יכולים להעיד על המצוקה הכללית שבה הוא נתון - אסטרטגית, פוליטית, כלכלית וצבאית.
המגעים האלה יימשכו גם היום בקהיר. מצרים מנסה לגבש חבילה שתחליש את חמאס, תיתן דריסת רגל לאבו מאזן ברצועה באמצעות נוכחות במעברים ובמשטרה, ותחליף את המימון הקטארי הפרו חמאסי בכסף ממדינות מתונות יותר, דוגמת סעודיה ואיחוד האמירויות. סיכוייו של המהלך לא ברורים, משום שבמקביל אליו מתקיים מאמץ תיווך קטארי; סביר שהערוץ המצרי יגבר, ואפשר שלהסכם הרשמי שיבשר על שובו של השקט (באמצעות חידושן של הבנות "עמוד ענן") יתווסף פירוט בסוגיית הכספים והמעברים.
עד שזה יקרה, ממשיכים הצדדים להילחם. ההחלטה לגייס 8,000 חיילי מילואים נוספים נועדה לאפשר החלפה של עוד יחידות סדירות והעברתן דרומה, גם במטרה להגביר את הלחץ על חמאס וגם כדי לקדם אפשרות שהמגעים המדיניים יקרסו וצה"ל יידרש לפתוח במהלך קרקעי מוגבל. בישראל מבקשים להימנע ממהלך כזה, אבל מבינים שמצוקת חמאס תיקח אותו לאחת משתי דרכים - להסכם שיחזיר את השקט (ובעקיפין, באמצעות המצרים, גם יאפשר פירוז משמעותי של הרצועה), או להחלטה להמר על כל הקופה וללכת עד הסוף.
ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
