ישראל לא היתה יכולה לאפשר לחמאס ולג'יהאד האיסלמי להמשיך לפגוע ביישובי הדרום, אך אין משמעות הדבר שיש טעם בהמשך חילופי המהלומות האוויריות גם עכשיו. המטרות שלנו בעזה מתמעטות והולכות, ואילו את המטרה הצבאית המרכזית - פגיעה במצבורי הטילים - כנראה קשה מאוד להשיג משום שהם מוסתרים מתחת לפני האדמה. הרס בתי המפקדים בזרועות הצבאיות, כמו גם הרס בתי המנהיגים הפוליטיים, הוא בעל השפעה מוגבלת וסמלית (שלא לדבר על הבעייתיות בהקשר לחוק הבינלאומי), מכיוון שהדיירים כבר נסו מבתיהם ויהיה מי שיממן להם בתים חדשים כשנצא.
מכיוון שלארגונים הפועלים נגדנו בעזה אין אשליה לגבי האפשרות לגבור על ישראל, הם מעוניינים להטיל עלינו פחד ולשבש את חיינו. כל יום שעובר מעניק להם עוד יתרון בהקשרים אלה, ואין שום הכרח להעניק להם יתרון מסוג שיתוק תל אביב במוצאי שבת. גם העולם לא יעניק לנו עוד הרבה מאוד זמן. ככל שחולפים הימים ועולה מספר ההרוגים הפלשתינים, יגבר הלחץ הבינלאומי על ישראל, ואילו בשטח עצמו - ככל שעולה מספר ההתקפות כן גדל הסיכוי הסטטיסטי לפגיעה בלתי מכוונת בפלשתינים חפים מפשע, ולהסתבכות של ישראל בעקבותיה.
אופציית המהלך הקרקעי עולה בכל מבצע מסוגו של צוק איתן. לאחר ריכוך אווירי מתלבטת הממשלה אם להיכנס לשטח ולהתעמת עם כוחות מקומיים או להסתפק במכה האווירית שאינה מאפשרת שליטה, ולו זמנית, בשטח. רק כניסה קרקעית מעניקה את היכולת לטיפול במוקדים קשים במיוחד, כולל טיפול במאגרי הנשק, אבל מחירה בדם ובדמים עלול להיות גבוה והיא תחייב הישארות ממושכת ומורטת עצבים.
השתלטות חמאס בעזה והסכמת שרון לאפשר לארגון להשתתף בבחירות למועצה הפלשתינית המחוקקת, שנה קודם לכן, הן צרה צרורה. אילו היה אפשר להשתלט על הרצועה וליטול בכך את הכוח מידי ארגוני הטרור, היה מקום לחשוב על מהלך שכזה, בתנאי שישראל תדע מראש למי היא מעבירה את השלטון מאוחר יותר (מצרים, הרש"פ, האו"ם). באין מועמד כזה (וסביר מאוד להניח שאין), אין טעם לכניסה קרקעית ועדיף לסיים את המהלך בהקדם תוך כדי הסתפקות בתחושה של גיזום דשא. הדיבור על אובדן ההרתעה מגוחך ממש. הזרוע הצבאית של חמאס מבקשת להטריד אותנו ולא לנצח אותנו, ומי שמוכן להטריד אותנו גם במחיר הרג אזרחיו לא יירתע ממכה גדולה יותר.
זה הרגע לנצל את קריאת מועצת הביטחון של האו"ם ולהסכים להפסקת אש מבלי לחכות להחלטת חמאס. להודיע כי נפסיק את האש ל־48 שעות, ואם בתומן תימשך האש מעזה, נרגיש חופשיים לקבל החלטות על תגובתנו הבאה. זהו מהלך שאינו כרוך בפגיעה מן ההגנה על שמינו (את זה עושה כיפת ברזל), שיעניק לנו יתרון בינלאומי מיידי ואשר עשוי להפסיק את הסיבוב הנוכחי מבלי לשלם מחיר שאין הממשלה רוצה לשלמו.
ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
