אבו מאזן: ה"פרטנר" שלא חדל להסית

שלשום, בתזמון מושלם המעיד על היעדר מוחלט של קשר בין האירוע למציאות, נערך במלון פאר תל־אביבי כינוס שמארגניו קראו לו בשם היומרני "ועידת ישראל לשלום". בסך הכל היה זה כנס של אנשים המייצגים דעת מיעוט קטן והולך בחברה הישראלית המנסה למחזר את אשליות העבר.

למען מראית עין של פלורליזם הוזמן גם השר נפתלי בנט לשאת דברים, אבל משתתפי הכנס לא הצליחו לשמור על מראית העין הזו עת הפריעו לו בנאומו ובסיומו, כשיצא מהאולם, אף אילצו אותו לצאת בעזרת מאבטחים. עיתון "הארץ", שפרש חסותו על האירוע, לא העלה על דעתו להתנצל על כך וייחס את האלימות ל"התנהגות בלתי הולמת" של אחד המשתתפים ש"דחף אותו קלות", כאילו זה כבר בסדר.

שאר המשתתפים מיחזרו טענות שונות שמקורן במציאות שכבר אינה קיימת. אפילו יעקב עמידרור אמר שהוא מצדד בהקמת מדינה פלשתינית בלב ארצנו "מסיבות דמוגרפיות", למרות המציאות שמצביעה בדיוק על ההפך, כלומר - כיום יש רוב מוצק ליהודים במדינה שתחיל את החוק הישראלי על יהודה ושומרון והרוב הזה גדל ככל שעובר הזמן. ציפי לבני ביכתה את זה שהאמריקנים לא סיפקו לה על מגש של כסף (דמוקרטי, כמובן) דחיקה של ישראל לעמדותיה, מכיוון שהיא לא מצליחה להביא את הבוחר הנבער מדעת להכיר בכך שדרכה לא תסכן את כולנו בצורה קיצונית.

אנשי העבר הללו מתעלמים מכך שהמציאות המשתנה במהירות במזה"ת ומתקרבת לגבולנו המזרחי מחייבת שינוי פרדיגמה יסודי אם חפצי חיים אנו. יש להם בעיה להודות בכך ששגו בהבנת המציאות בעבר לאור המציאות היום, בדיוק כפי שיש למארגני הכנס בעיה להתנצל בפני השר בנט.

אהוד ברק הפתיע כשטען בכנס במצח נחושה כי "אבו מאזן הוכיח במעשיו ובהצהרותיו שהוא פרטנר לשלום". לא פחות. מר ברק, אבו מאזן הוא בין האחראים הישירים לרצח שלושת הנערים, ומי שהצית את סבב האלימות הנוכחי. הוא מתדלק את הציבור שלו בשנאה צרופה לישראל באמצעות כל אמצעי התקשורת שעומדים לרשותו באדיבות ממשלותינו ובאמצעות מערכת החינוך שלו המכשירה דורות על דורות של שונאים נגד הלגיטימיות של קיום ישראל. מדי יום מפרסם אתר Palestinian Media Watch ידיעות כמו זו שארגון פת"ח (כן, זה שאבו מאזן הוא היו"ר שלו) פירסם בדף הפייסבוק שלו קריאה לישראלים להכין שקי מתים רבים. מערכת החינוך של הרש"פ, שאבו מאזן אחראי על תכניה, מלמדת את תלמידיה את האמנה הפלשתינית מכיוון שזו לא בוטלה מעולם. זו החממה שבה צמחו וממנה יצאו רוצחי הנערים. לכן אבו מאזן, בגלל אחריותו הישירה לגידול דורות רוצחים בפוטנציה ובגלל ההשנאה השיטתית שלו נגדנו בציבור שלו, בוודאי אינו פרטנר אלא אויב מר ומתוחכם.

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!