"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מגה בייט

,עודכן

1. האם לואיז סוארס גמר אמש את הקריירה? האם השחקן שרק לפני 24 שעות היה מועמד לריאל מדריד וברצלונה ימצא את עצמו מחוץ למגרשים בשנים הקרובות? ובכלל, מה העונש הראוי לנושך הסדרתי הזה? לגאון הכדורגל הזה? לגדול החלוצים של השנים האחרונות בכדורגל העולמי?

דבר אחד ברור: את המשך המונדיאל הוא לא יכול לראות מהדשא, מקסימום ביציע עם צעיף. התפר הזה שבין התמסחרות לבין להשאיר משהו מהעממיות של הכדורגל, הוא לא הנשיכה המכוערת הזו אמש שהשאירה סימנים על הכתף של קייליני. אפשר לזלזל באוהדי כדורגל שהתווכחו אתמול לתוך הלילה על גורלו של סוארס, כאילו מדובר בנושא קריטי ב"עולם האמיתי", אבל היה משהו מזעזע בצפייה בנשיכה הזו, בטח על הבמה המרכזית של הכדורגל העולמי.

2. רשת האינטרנט געשה אמש בעקבות הנשיכה. למעשה, המונדיאל הגיע לפיק ששום משחק לא העניק לו ברחבי הפלנטה. הפסיכולוגים צוטטו באומרם שנשיכות בגיל הזה יכולות להיות ביטוי של מחלת טורט לא מאובחנת.הממים באינטרנט הפכו את החלוץ מאורוגוואי לחניבעל לקטר, לכריש ממלתעות ולמה לא; ריו פרדיננד צייץ בטוויטר: "בבקשה תגידו לי שהוא לא אכל עוד פעם מישהו". בית דין השדה של הכדורגל העולמי חרץ את גורלו של סוארס, ופיפ"א כמובן לא תעמוד מנגד. הגוף הבעייתי הזה הרי שומע את הקולות ורואה את המראות. השאלה היא האם אורוגוואי גומרת את המונדיאל עם סוארס? רוב הסיכויים שכן, הטראומה העומדת בפתח תהיה גדולה מדי.

3. בספרו המופתי "כדורגל באור ובצל" כותב הסופר האורוגוואי, אדוארדו גלאנו: "אני פשוט קבצן של כדורגל טוב. אני מטייל בעולם, כובעי בידי, וכשאני מגיע לאיצטדיון אני מתחנן: 'רק מהלך יפה אחד, בשם אלוהים'. וכשהכדורגל היפה זוקף את ראשו, אני מודה על הנס שהזדמן בפניי, זאת מבלי שאכפת לי באיזו קבוצה מדובר או איזו מדינה הציעה לי אותו... למרבה המזל, עדיין מופיע על המגרשים, גם אם רק בתכיפות הולכת ופוחתת, איזה פוחז צעיר שמעז לצאת מתוכנית המשחק וחוטא בכדרור נועז. הוא חולף על פני כל שחקני הקבוצה היריבים ועל פני השופט, ועל פני הקהל ביציעים, רק בשביל התענוג הצרוף של הגוף, שמטיל את עצמו בכל כובד משקלו אל ההרפתקה האסורה של החופש". עד אמש התיאור הזה הלם את מידותיו של הכוכב הגדול של אורוגוואי, אבל ההתנהגות המופקרת שלו אמש לא תשכנע איזושהי קבוצה בעולם שסוארס עדיין יכול למכור מיליוני חולצות ויכול לשמש מודל להצלחה, ושבסך הכל אפשר לסלוח לו אחרי שירצה את עונשו הכבד.

האם חובבי הכדורגל יוכלו לסלוח לסוארס? רק הזמן יגיד, אבל ההתנהגות אמש כבר קבעה כיצד המונדיאל הזה ייכנס להיסטוריה, ממש כמו היד ההיא של מראדונה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

עדי רובינשטיין

כותב במוסף "ישראל השבוע". החל את דרכו בתחום העיתונות בשנת 2000 בעיתונות הנוער. סיקר תחומים מגוונים, ובהם פוליטיקה, אוכל, תרבות וספורט. סיקר את אסון היסעור ברומניה ב-2010: "עם השפה הרומנית השגורה בפי הצלחתי להגיע לבכיר בצבא המקומי, שסיפק לי ציטוטים כואבים שנהפכו לכותרת השער של העיתון למחרת".

כדאילהכיר