"השפלה עולמית" בדרך למפגש עם ברזיל?

לפני שהתחילה את המונדיאל, המטרה של "לה רוחה" היתה להימנע ממפגש בשמינית הגמר עם ברזיל. אחרי ההשפלה ההולנדית המפגש עם המארחת הפך לחלום, ולו רק מאחר שלא יהיה קל לעלות מהבתים אחרי ההפסד 5:1 לאורנג', וה־1:3 של צ'ילה על אוסטרליה. 

ייתכן שגם אם ספרד תנצח בשני המשחקים שנותרו, היא תחזור הביתה בגלל הפרשי שערים.

"לא תהיה מהפכה נגד צ'ילה ביום רביעי. ספגנו חמישייה, דבר שקשה להבין ולהסביר. אך השחקנים נתנו הכל ועכשיו אין זמן להתלונן", אמר ויסנטה דל בוסקה, שלפני הסיום כבר שקד על האתגר הגדול: לעבוד על הפן המנטלי אצל השחקנים. 

העצה הראשונה שלו צריכה להיות להתעלם מהתקשורת הספרדית, שמשלבת זעם והלם.

העיתונים מחשיבים את המשחק כרגע מכונן. השער של "מארקה" היה צבוע בשחור, עם תמונה קטנה של איקר קסיאס כורע ברך בדשא בזמן שרובן חוגג כמו משוגע. הכותרת היתה "תתקנו את זה". 

רוב העיתונים חזרו על כותרת אחרת, "השפלה עולמית". "הקבוצות הכי טובות יכולות להפסיד, אך הצורה שבה ספרד התפרקה השאירה תחושה שהדור המפואר הזה לא יכול לתת יותר", כתב העורך של "אס", אלפרדו רלניו.

מה אפשר להסיק מהופעת האימים של השוער הטוב בהיסטוריה שלה? וכיצד אפשר להסביר את העובדה שבתוך 90 דקות ספרד ספגה שלושה שערים יותר ממה שספגה במונדיאל האחרון כולו?

דל בוסקה משיב ש"זה לא הרגע לחפש אשמים כי כולנו אחראים". השחקנים לא הסתתרו. "לא תיפקדתי כפי שמצפים ממני. אני מודה בכך ומבקש סליחה", אמר השוער, השחקן הכי מושמץ בספרד. 

הבעיה אינה ההפסד במשחק הראשון, אלא ש"לה רוחה" נראתה כמו צעצוע שמחזיק ילד שרוצה לנקום. והילד הזה הוא אריאן רובן, שהוכיח שאחרי ארבע שנות המתנה הנקמה מאוד מתוקה.

יהיו שיגידו שספרד הגיעה עייפה, שדייגו קוסטה אינו משפר את הנבחרת, שדויד וייה היה צריך לשחק, שאיקר מגיע אחרי עונה שבה לא שיחק בכל יום ראשון, שהצמד ראמוס־פיקה נראה כמו חור בגלקסיה "הכתומה" ושצ'אבי צריך למסור את השרביט לקוקה. כל האפשרויות ייתכנו, כולל זו שהתבוסה היתה רק עניין של לילה אחד גרוע. 

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו